Google Analytics

מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה grado. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה grado. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים

יום שני, אוגוסט 31, 2009

Grado GR8 - אוזנית InEar מבית גרדו

מי שקורא את הבלוג בקביעות בוודאי יודע שיש לי זוג אוזניות גרדו (SR80) שאני משתמש בהן עם האייפון (והאייפוד שנגנב לי פעם).

אני אוהב מאוד את הסאונד של הגרדו שכל מי שאוהב אוזניות גדולות אני ממליץ לו לבדוק ולשמוע את האוזניות של גרדו.

נראה שגרדו (Grado) החליטו להתאים את עצמם לעולם המתקדם ועל פי ג'ון גרדו (אב המשפחה) בזכות הילדים שלו שדרשו אוזניות חדשות וניידות יותר, החברה הוציא את ה GR8 שהן אוזניות InEar מבית גרדו.




עוד פרטים ניתן למצוא באתר החברה.
המחיר אמור לעמוד על 300$.

הנתונים הטכניים של האוזניות הם:

Driver

Moving armature
Connector type standard mini plug (gold over brass)
Frequency range 20 -20,000 Hz
Sensitivity 118db/1mw
Impedance 120 ohms
Maximum input power 20mW
Cable Length 51"/130mm (oxygen-free copper wire)
Weight 9 grams including plug and cord


יום שני, מרץ 09, 2009

אודיופיל ואייפוד?! הולכים ביחד

המגזין Crave יצא בכתבה נחמדה שמרכזת 5 טיפים שיעזרו לכם האודיופילים להפוך את האייפוד שלכם למכונת מוסיקה איכותית ביותר.

עם יציאת האייפוד (ונגני ה MP3) בכלל רוב האודיופילים טענו שדור חדש חסר טעם ואיכות מוסיקלית נולד - עם הגדלת המקום על הנגנים האילו (160 גיגה על האייפוד קלאסיק דור קודם) נתפחו פתאום הדלתות להכניס לאייפוד מאות אלבומים באיכות מלאה lossless, בנוסף לאיכות הרכיבים של הנגן ואוזניות טובות פתאום האייפוד קורץ מאוד להרבה מאוד אנשים - אפילו בתור תחנה לחיבור למגבר איכותי בבית.

אם אתם בתחום הכתבה שווה צפיה.

בין הטיפים תמצאו:
1. לכו על אייפוד עם הרבה מקום.
2. אוזניות אוזניות אוזניות (אני כמובן אומר את זה הרבה זמן וממליץ על ה GRADO SR80)
3. מגבר אוזניות נייד (ביקורת על מגבר כזה כתבתי לא מזמן כאן בבלוג)
4. בחיבור למערכת - לכו על יציאת ה Line Out בתחתית האייפוד
5. אוזניות איכותיות לבית (בקרוב מאוד אני יעלה לכאן ביקורות על ה HD650 של סנייזר וה 701 של AKG)
6. אולי גם מגבר מנורות?! (בקרוב מאוד תעלה ביקורת על WooAudio ו DarkVoice - מגברי מנורות לאוזניות)

יום חמישי, פברואר 05, 2009

ביקורת זוגית מגבר נייד - Mini3 V.2

אפתח בהצהרה - שמי אורי ואני לא אודיופיל. אני סטודנט, שאוהב להנות ממוזיקה טובה ויודע להעריך איכות. אבל, אני גם יודע את המגבלות שלי (שהינן בעיקר תקציביות) ולהנות ממוזיקה תחת מגבלות אלו. עכשיו, כשהורדתי את זה מעל לבי, אני יכול לחזור לכתוב בשקט.

רגע רגע - גם לי יש משהו להוריד מעל ליבי - שמי ניר סגיב (LinkTree)ואם אתם כאן אז אתם בטח מכירים את הסקירות שלי כאן בבלוג, את המגבר המדובר גם אני קיבלתי ל 72 שעות. הספקתי להתרשם ממנו מעט, מעט מדי, אבל אתן גם את רשמיי ולו כדי להעשיר את הסקירה ולתת שתי דעות על ה'מיני בשלישית'.

היסטוריה

לפני כשנתיים, בעקבות ביקורת של ניר על אוזניות ה Grado SR-80 שלו, רכשתי את אותן האוזניות וגיליתי פנים חדשות של שירים ששמעתי עשרות פעמים לפני כן. עד אותו שלב שמעתי רק עם IEM (כשהטובות שבהן היו Sony EX-71SL / Sennheiser CX-300 ופעם אחת קצרה ב Etymotic Er6i), כאשר המקור המחובר היה אייפוד ממגוון דגמים וסוגים. כשהתחלתי להאזין לגרדו, הבנתי כמה מוזיקה יכולה להישמע טובה יותר ומה זה באמת לשכב במיטה, לעצום עיניים, ולהנות מעצם ההאזנה. אבל, איני יכול להגיד שהחוויה הייתה מושלמת - הגרדו הן אוזניות פתוחות מאוד וככאלו - קשה מאוד לשמוע איתן מוזיקה באיזורים רועשים (אוטובוסים, רכבות, כבישים), במיוחד כאשר המקור הינו נגן נייד בעל כוח מוגבל.


לכן, השימוש העיקרי שלי בהן היה לשמיעה בדירה, צפייה בסרטים ושימוש להאזנה למחשב (משחקים). לצערי, קשה לי להגיד שניצלתי אותן מספיק. לפני מס´ חודשים, בביקור אצל חבר, הוא סיפר לי שהוא בונה מגברים להנאתו (ולשימושו הפרטי), חלקם על בסיס קיטים וחלקם תוך תכנון חלקי בעצמו. אחד הדגמים שהוא הראה לי היה הדגם אותו אנו סוקרים כאן, ה Mini3, בתכנון של AMB Labs.

לפי המפורט באתר, מדובר במגבר אוזניות קטן, נייד, המכיל סוללה נטענת של 9V ומסוגל לדחוף אוזניות הדורשות בד"כ מגברים גדולים בהרבה לצורך ניצולן המלא. בהתחלה - הייתי ספקן. כשהסתכלתי על המגבר (שגודלו ככרטיס אשראי ועוביו כ 2 ס"מ), תהיתי כיצד דבר כ"כ קטן יוכל לשפר לי את חווית השמיעה. בנוסף, כשראיתי את המגבר, האוזניות שלי לא היו איתי ולא היה לי זמן לבחון אותו לעומק, אז רשמתי לפני שבהזדמנות מסויימת - יגיע הזמן. ובכן - הגיע הזמן! לקחתי מהחבר את המגבר שבנה (מדובר על האישי שלו, שצמוד אליו בד"כ לאורך רוב שעות היום ועל נכונותו לתת לי אותו לבדיקה נתונה לו תודתי) והחלטתי שהגיע הזמן לבדוק במה בדיוק מדובר. בנוסף, לקחתי ממנו גם כבל המוציא סיגנל Line Out מחיבור ה Dock Connector של האייפוד, אותו ניתן לראות גם בצילומים המצורפים. כפי שציינתי בתחילה, אני סטודנט תפרן ולכן התייחסתי בבדיקה לשני פרמטרים עיקריים:

1. איכות - למעשה, לא הייתה לי נקודת ייחוס מספיקה לבדיקה ואין לי ציוד Hi-Fi האופייני למרבית חברי הפורום (בחדר אני מאזין ל T-Amp שמחובר לשני רמקולים שנשארו ממערכת Pioneer מתחילת שנות ה 90´). לכן, ההשוואה העיקרית מבחינתי הייתה כיצד המגבר משפר את ההאזנה באוזניות הגרדו שלי, עבור שירים שאני מכיר ואוהב.

2. ניידות - אני גר בירושלים, לומד בקמפוס אחד ועובד באחר. בנוסף, אני נוסע לבית הוריי בצפון לסופי שבוע. מכאן, חשובה לי מאוד תכונת הניידות של המכשיר, זמן העבודה ותרומתו לשמיעה תו"כ נסיעות.

את המגבר קיבלתי מאורי ביום שבת, ל 72 שעות בדיוק, בכל זאת אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו נותנים את המגבר האישי שלהם למישהו שהם לא מכירים ומשאירים את האוזניים שלהם ללא ה"מנה היומית" של מוסיקה בסטנדרטים שהם הורגלו אליהם.

בתחילה כשאורי סיפר לי שזהו מגבר קיט ציפיתי לקבל משהו הרבה יותר "חובבני" אבל המגבר הזה נראה מקצועי לכל דבר. למרות שאת הפאנלים ראסל החליט שלא לקנות מוכנים והוא קדח את החורים בעצמו העבודה נראית טובה מאוד (התמונות יעידו). האצבעות מייד דיגדו לי ורצתי לחבר את המגבר הקטן ולראות מה הוא יכול לעשות, העובדה שיש אצלי בימים אילו את ה 650HD של Sennheiser הפכו את העניין למעניין עוד יותר - אולי ישנה אפשרות להפוך את ספינת הדגל של סנייזר לאוזניות לנגן נייד?!


איכות


את הבדיקה ציינתי תוך שימוש באייפוד כמקור (Ipod Touch, 1st gen), בשני מצבים:

1. שירים מקודדים ב Apple Loseless מדיסקים מקוריים.

2. שירים מקודדים ב MP3, ב bitrate העולה על 192kbps.

אם אסכם את החוויה במילה אחת - וואו. אם בשתיים - וואו, שיגעון :-)

אם קניית הגרדו גרמה לי להבין פעם ראשונה מה גורם לאנשים לשבת, להאזין למוזיקה ולשקוע בעולם משלהם, אז השימוש במגבר גרם לי להבין את הביטוי "במה רחבה". זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי כאילו אני יושב באולם (ולא בחדר), והנגנים נמצאים מסביבי. בפתיחת השיר The Trial של פינק פלויד (מתוך The Wall) נשמעים צעדים וקולות רקע. עם המגבר הייתה לי תחושה כאילו מישהו צועד סביבי, הרגשה שהזכירה לי את המופע "קאמרית On the Wall" בו הייתי (פעמיים). בשיר נוסף מאותו האלבום - Another Brick In The Wall, Part 3, קטע הסיום כולל מקהלת בנות הקוראת בקול "Tear Down The Wall".

בהאזנה ללא האוזניות, שומעים אותן בצורה עמומה יחסית, וגם כאשר הן בשיא הקריאות - התחושה המתקבלת היא של קבוצה מרוחקת. לעומת זאת, עם המגבר, כבר מהקריאה השנייה או השלישית, תחושת העוצמה מתחילה להקרין מהקריאות, ואילו עם ההגעה לשיא הרגשתי מה עומד לקרות הלאה והצליל של שבירת החומה פגע בי כאילו עמדתי לידה. במלוא הכנות - הרגשתי כאילו אני עומד מול הבמה ורואה את החומה נשברת. חשוב לי לציין כי לא מדובר כאן רק בעניין הווליום - הטווח בין הצלילים הגבוהים לנמוכים הפך למודגש יותר (הקולות הגבוהים יחסית של המקהלה לעומת צליל הרעם של החומה הנשברת), התחושה של החלל הפתוח סביבי וכל זאת בנוסף לשליטה הרבה יותר בווליום הכולל - הכל ביחד נתן לי את תחושת העוצמה המוקרנת מהשיר.

אלבום נוסף ששמעתי לצורך השוואה הייתה פס הקול של הסרט Hair. השיר המסיים אותו - The Flesh Failures (Let The Sunshine In) מתאר בחלקו הראשון חיילים העולים למטוס בדרכם לויטנאם (קטע מצמרר לצופי הסרט / המחזמר, המכירים את הדמויות) , בעוד סיומו (Let The Sunshine In) מלווה הפגנה היפית ומשוחררת. השיר הזה מעלה לי דמעות בעיניים בכל פעם שאני צופה בסרט, אולם בהאזנה זו - חוויתי את אותן התחושות רק מעצם ההאזנה למוזיקה, הצמרמורת אחזה בי בחלקו הראשון, כששמעתי את פסיעות הרגליים של החיילים בעודם נכנסים לבטן המטוס (ניתן היה ממש לחוש בהד), בעוד שחלקו השני גרם לי לחייך לשמע הריקודים והריצה של המפגינים כנגד הלחימה. גם בשירים שלא קודדו ב Loseless הרגשתי בהבדלי איכות, אם כי בצורה פחות מובהקת. קשה לי להגדיר שיר ספציפי, אולם התחושה הכללית הייתה של מוזיקה חמה יותר, רחבה יותר ובהחלט מוציאה הרבה יותר מהאוזניות.

ממ.. אולי זה הזמן שהייתי עם האוזניות שלא אפשר לי לבדוק אותם ממש לעומק (ואני חייב להודות שלא יצא לי לשמוע עם המגבר יותר מכמה שעות בודדות) אבל אני לא חולק את ההתלהבות של אורי.

ראשית אני חייב לומר שהמגבר ללא ספק מורגש, הוא מצליח להזיז את הגרדו בצורה יוצאת דופן. אם ביום רגיל אני צריך להגביר את האייפוד לגבהים גבוהים של וליום על מנת לשמוע את המוסיקה, עם המגבר הגרדו נענות מייד והצליל שלהם מצויין - אבל לא יותר טוב מבדר"כ כלל, לפחות לא לפי ההתרשמות שלי.


על האייפוד / אייפון שלי יש לי רשימת השמעה בפורמט Lossless שאיתה אני בודק את כל מוצרי הסאונד שלי, יש שם טראקים של Dire Straits, Pat Metheny, Chick Corea כמו גם Guns N´ Rosses ועוד.אבל אני לא חושב שהוא מצליח להוציא יותר מהאייפוד, לא הרגשתי שיש איזה צלילים שפיתאום מופיעים משום מקום, הרבה יותר קל לשמוע את הדברים כי המגבר פותח את האוזניות בצורה טובה מאוד אבל לטעמי הוא לא מוסיף משהו לאיכות.

כמו שכבר הזכרתי יש לי בבית את ה 650HD של סנייזר וכמובן שמייד חיברתי גם אותן למגבר. ברור שנגן כמו אייפוד לא מסוגל לדחוף אוזניות כמו הסנייזר ונראה שגם המגבר הזה לא ממש מצליח.

אמנם מצליחים לשמוע את האוזניות בעזרת המגבר אבל הוא לא מצליח לפתוח אותן לגמרי (בכל זאת ההתנגדות של הסנייזר עומדת על 300 אוהם בעוד אילו של הגרדו מתנגדות ב32 אוהם בלבד).


ניידות


כפי שניתן לראות בתמונות, המגבר קטן יותר בגופו מהאייפוד, אולם עבה יותר. אם האוזניות שלי היו IEM, גודל זה היה עלול להוות חיסרון. אולם, מכיוון שאת המבחן ביצעתי עם הגרדו (כדי לראות האם המגבר הזה יכול להיות ההבדל בין להסתובב איתן כאוזניות ניידות או לא), גודלו היה זניח יחסית ולא היווה גורם מגביל.

בנוסף, משקלו זניח מאוד וכמעט בלתי מורגש. המגבלה היחידה אותה הוא יוצר (במידה ומשתמשים בכבל הקצר בו השתמשתי) היא שלא ניתן לשים את האייפוד על החגורה / בנרתיק סטנדרטי. לכן, הלכתי עם פאוץ´ ובו הנגן + המגבר, ואיתם שארית הכבל של האוזניות - לא נורא, היה נוח.

מבחינת תוצאות המבחן, המגבר ענה על הציפיות שלי והרבה הרבה מעבר. השתמשתי בו תוך האזנה בשליש בערך מעוצמת ההגברה שלו, כאשר רמה זו הספיקה להליכה ברחוב, נסיעה ברכבת ואף המתנה בתחנת אוטובוס בירושלים. בתנאים קשים במיוחד (ישיבה ליד רציף אוטובוסים מרכזי, רכבת הנכנסת לתחנה) עליתי עד כ 50%-60% מהעוצמה המקסימלית, ומעבר לזה - חששתי לנזק שמיעתי. חשוב לציין שבהאזנה בדירה (סביבה שקטה) לא היה לי צורך לעבור את ה 20%-30% מהטווח השלם, בעוד שבשמיעה ישירות מהאייפוד עמדתי על 75% ומעלה מהווליום (בסביבה רועשת, גם 100% מהווליום שמוציא האייפוד לא הספיק להתגבר על הרעשים הסביבתיים).

בסביבה פתוחה הרגשתי אף יותר את יתרון האיכות שמעניק המגבר - בעוצמות רעש גבוהות, עדיין הצלחתי לשים לב לדגשים הקטנים שבמוזיקה, לניואנסים הדקים בנגינת גיטרות (Crazy של אירוסמית´), ולאווירת "אולם התיאטרון" ביצירות המתאימות (מס´ משירי Gregorian - Masters Of Chant, והקטעים האופראיים ב Prince Igor של Warren G & Sissel, מ The Rapsody Overture).

במס´ ימי האזנה לא הרגשתי ירידה באיכות הצליל, אף ללא טעינה. כשכן טענתי אותו המכשיר לא התחמם, ואף נאמר לי (אף כי לא הייתה לי הזדמנות לבדוק) כי המגבר נטען לכ 90% מהמקסימום תוך כ 5-6 ממצב מרוקן. עקום הטעינה לוגריתמי - לאחר מס´ השעות הראשונות קצב הטעינה יורד (כדי למנוע נזק), כך למשל לאחר כ 15 שעות טעינה הוא יגיע ל 95%, ואילו לאחר 15 שעות נוספות הוא יגיע ל 98% לערך, וכן הלאה. הדוגמאות שנתתי אינן מדויקות, אולם הן מעבירות הרעיון מאחורי דרך הטעינה. אולם, הטעינה אינה שואפת ל 100%, בסופו של דבר תהיה טעינת יתר ולכן לא מומלץ להחזיק את המגבר בטעינה למשך שבוע, אולם השארתו ליומיים שלושה לא צפויה לגרום לו כל נזק. המטען בו השתמשתי הינו ספק כוח של מחשב נייד (המוציא 15V, למרות שניתן להשתמש בכל שנאי בתחום של 12-24 וולט), אשר לו הוחלף התקע לכזה שיתאים למגבר.

הערה - קיימות שתי גרסאות של המגבר הנ"ל -

1. גרסת High Performance, המיועדת לאוזניות בעלות עכבה גבוהה או נמוכה (וזוהי הגירסה אותה בדקתי).

2. גרסת Extended Runtime, המיועדת לאוזניות IEM או אוזניות בעלות עכבה נמוכה בלבד (אותן קל יותר "לדחוף"). גרסה זו מוציאה הספק נמוך יותר ולכן גם בעלת זמן פעולה ארוך יותר.

ניסיתי לבדוק את המגבר עם האוזניות IEM שלי (Sennheiser CX-300), אולם היה לי קשה מאוד לשמור על ווליום נמוך מספיק (כך שלא ייגרם נזק לאוזניים שלי / לאוזניות), ולכן ויתרתי על הרעיון. בנוסף לשתי הגרסאות (הנבדלות ברכיב ה opamp), בבניית המגבר ניתן לקבוע את ההגבר (Gain) שלו, משמע - בכמה הוא יגביר את האות הנכנס וכך ניתן להתאימו עבור האוזניות עבורן הוא נקנה (אם האוזניות היחידות איתן שומעים הן IEM, ניתן לקבוע הגבר נמוך יותר ואז בקר העוצמה יתאים יותר ויאפשר שליטה מדויקת בלי "לפוצץ את עור התוף"). פרמטר זה ניתן לשינוי גם לאחר בניית המגבר (החלפת רכיבים פנימיים), במידה ומחליפים אוזניות. ייתכן שאותו המגבר בגרסתו השנייה או בהחלפת רכיבים יתאים יותר לאוזניות IEM, אולם במקרה בו ארצה להשתמש באוזניות קטנות בגודלן גם פרמטר הגודל (של המגבר) יהיה חשוב לי הרבה יותר. לכן, סביר להניח כי גודלו של המגבר, מוגבל ככל שיהיה, יהווה חיסרון וימנע ממני לקחתו איתי באופן קבוע.

בנוגע לאוזניות ה HD650 עימן "שיחק" ניר, פתרון שינוי ה Gain יכול לעבור בשני הכיוונים. המגבר שבדקנו היה מותאם לרמה של 5x (ברירת המחדל של הקיט). ניתן לקבוע אותו באמצעות רכיבים סטנדרטיים גם ל 8x, קונפיגורציה שהייתה מתאימה יותר לאוזניות בעלות הדרישות הגבוהות יותר. מעניין לשמוע את הסנהייזר במצב זה...


אני, שלא כמו אורי, מסתובב גם בחוץ עם האוזניות גרדו, אני לא מוצא אותן מפריעות לי באיזה שהיא צורה - זה כמובן משהו אישי מאוד.

עדיין אני מרגיש שהמגבר דווקא מפריע לי יותר ברחוב. בעוד שהאוזניות גדולות למדי אבל יושבות על האוזניים האייפוד תמיד יכול היה להכנס לכיס הג´ינס בקלות ולאפשר לי להעביר שירים, להגביר ולהנמיך את הווליום בקלות.

- המגבר הופך את כל זה לבלתי אפשרי, אלה אם אתם מסתובבים עם מכנסיים בעלות כיסי ענק אין אפשרות לשים את המגבר והאייפוד ביחד בכיס וזה לטעמי חיסרון בפיתרון הזה.

אין ספק שהמגבר קטן ונייד אבל ללא ספק אם הוא היה נייד יותר (או אפילו עדיף מגיע כבר בתוך האייפוד / או הנגן mp3 המועדף עליכם) זה היה הרבה יותר טוב.

אני מסכים עם ניר - אכן, קשה להסתובב עם המגבר ללא תיק. עשיתי ניסיון זריז (אולם לצערי, לא הספקתי לבחון אותו לאורך יותר זמן מאשר 10 דק´ בחצר) - שמתי את האייפוד בנרתיק החגורה הרגיל שלי ואת המגבר בפאוץ´ חגורה נוסף (של מצלמה), לידו. אומנם, הרגשתי כמו שוטר (שני נרתיקים על החגורה, וזאת בנוסף לפלאפון בכיס ליד), אבל זה לא הרגיש כמשהו שעתיד להפריע.

בכל מקרה - אם היו רכיבי הגברה טובים יותר באייפוד בהחלט הייתי מרוצה צוחק

המגבר נתן גם יופי של איכות בבית, חיברתי אותו ליציאת האוזניות של מק שלי והגרדו הגיבו הרבה יותר טוב מאשר בחיבור ישיר, תוסיפו לזה את העובדה שאפשר להשתמש במגבר גם בזמן שהוא נטען ויש לכם יופי של מגבר קטן, איכותי וזול לבית.


סיכום


המגבר מדגם Mini3 V.2 הדהים אותי. השיפור באיכות השמע, בעוצמת ההגברה, בפירוט הצליל ובתחושה שהעניקו האוזניות היה עצום. אחרי שהעברתי את המגבר לניר לצורך כתיבת הביקורת מזוית השמיעה שלו, האזנתי שוב ולצערי הרגשתי כי הצליל "שטוח". שירים שגרמו לי לחוש כאילו ניגנו אותם בשבילי נשמעו לי פשוטים יותר, חיוורים - כאילו עברתי לאוזניות פשוטות בהרבה. יש לי תחושה כי אחת ממתנות היומולדת שאבקש תהיה המגבר הזה... ואז אוכל לחזור לשמוע עם הגרדו, כמה שיותר ובכל מקום אפשרי. אני ממליץ בחום על המכשיר למי שמחפש מגבר אוזניות נייד (או ביתי חסכוני במקום), בתקציב הגיוני.


אם לסכם בכמה משפטים את דעתי על המיני, המגבר עושה עבודתו נאמנה.

אני חושב שהוא מתאים לפלח שוק אוכלוסיה מסויים, כאילו שמסתובבים עם אוזניות קצת יותר איכותיות אבל נמצאים בסביבה רועשת שדורשת הגברה רבה יותר ולכאילו שיש להם מספיק מקום בישביל לסחוב את האקסטרה.
גם לבית הייתי ממליץ על המגבר, אם אתם מחפשים משהו זול ונחמד המגבר הזה עושה רושם לא רע בכלל גם בשימוש ביתי - אם תוסיפו לזה את העובדה שאתם יכולים לקנות את החלקים ולהרכיב לבד זה הופך אפילו לחוויה עוד יותר טובה.
אני מודה מאוד לראסל על נכונותו לתת את המגבר והמטען לצורך הביקורת, ומאמין כי הוא גם יקרא את הסיקור (ותגובות, אם וכאשר יבואו בעקבותיו).

מידע נוסף (למעוניינים)


1. דף הבית של המגבר, באתר היצרן ומתכנן הקיט - AMB´s Mini3 . שימו לב לסרגל בצד שמאל, המכיל את כל המידע הדרוש (כולל תרשים הלוח, רכיבים דרושים, הוראות הרכבה, מידע טכני מפורט וכו´).

2. שני שרשורים עצומים מהאתר HeadWize, הכוללים הסברים טכניים סביב המגבר. בשרשור משתתפים מתכנן המגבר (amb) ובונים מומחים (למשל MisterX, שמשתף פעולה עם amb בתכנון), ואני מניח שכל שאלה / בעיה נענו שם כבר בעבר. חלק ראשון , חלק

יום שלישי, אוקטובר 07, 2008

Sansa Fuze Review - ביקרות סנסה פיוז

את המותג סנסה (של חברת SanDisk) כבר אין צורך להציג, הוא מוכר לכל אחד ונכון להיום זהו המותג הנימכר ביותר אחרי האייפוד של אפל בארה"ב.
חברת SanDisk ידוע כאחת מהחברות הראשונות בתחום כרטיסי זיכרון הפלאש. מרכז החברה שוכן בקליפורניה אך יש לה סניפים רבים ברחבי העולם (כולל מספר סניפים בישראל) בישראל.
ה Sansa Fuze הוא נגן קטן וקופקטי שמתמודד על נישת הנגנים ההקטנים, למולו בקטגוריה ניצבים האייפוד ננו, הקריאטיב Zen V, וכמובן ההמון הרבה של נגני "מדבקה" במחירים זולים להחריד.

התרשמות ראשונית:
העיצוב של הנגן מרשים, הוא קטן וקומפקטי מצוייד בגלגלת פיזית (שממש מסתובבת) אשר מגיבה יוצא מהכלל.
הוא מגיע בצבע שחור מבריק ובסה"כ נראה מרשים מאוד - המסך נראה טוב והמנשק (למרות או אולי בגלל שהוא מזכיר מאוד את האייפוד) אינטואיטיבי למדי.

בחיבור לחלונות כמו גם ל OS X הוא מזוהה מייד על ידי המחשב כ DOK והעברת השירים מתבצעת בגרירה פשוטה לתוכו.

הטוב:
* איכות שמע טובה ביחס למחיר
* הנגן מתחבר לכל חיבור USB כ Disk on Key.
* אפשרויות הרחבה באמצעות כרטיס microSD.

הרע:
* סינכרון קצת בעייתי במיוחד אם תאגיות השירים שלכם לא מסודרות כמו שצריך.
* אין תמיכה בעיברית.

מחיר: מחירי שוק מאתר השוואת המחירים zap.co.il
310 ש"ח לגרסת 2 גיגה.
420 ש"ח לגרסת 4 גיגה.
490 ש"ח לגרסת 8 גיגה.

נתונים יבשים:
* נפח 2/4/8 גיגה (לביקורת קיבלנו את גרסת ה 2 גיגה)
* חיבור USB על גבי הנגן עצמו
* כרטיס הרחבה microSD / SDHC
* ניגון mp3 / wma / wav / audioble / mpeg4 /
* אפשרות הצגת תמונות
* גודל המסך עומד על 1.9 אינטש ברזולוציה של 220X176 (חשוב לשים לב שהאיכות המקסימלית שהנגן יכול לנגן בוידאו עומדת על סרטים ב 20 פריימים לשנייה)
* סוללת ליטיום פולימר - מנגן 15 שעות לפי הגדרת היצרן
* הקלטה ממיקרופון פנימי
* רדיו FM עם 40 זיכרונות לשמירת תחנות.
* מגיע ב 5 צבעים (שחור, כחול, ורוד, כסוף ואדום)

מה באריזה:
* הנגן עצמו (כמובן)
* כבל USB לחיבור למחשב (הכבל הוא כבל יעודי של חברת סנסה)
* אוזניות
* כיסוי שחור לנגן
* הוראות הפעלה ומסמכים שונים

סינכרון שירים:
הדרך הפשוטה ביותר לסנכרן שירים לנגן היא פשוט לחבר אותו, עם חיבור הנגן למחשב הוא יופיע באקספלורר (או בפיינדר אם אתם עובדים על מק).
תחת הנגן בסייר הקבצים תמצאו מספק תיקיות שגרירת תוכן לתוכן יזוהה על ידי הנגן אחרי הניתוק.
לתוך תיקית ה Music תוכלו לגרור שירים תחת Video סרטי וידאו, תמונות תחת Photo, פוקסטים תחת Podcasts.
אם ביצעתם הקלטות בנגן את התוכן המוקלט תמצאו תחת Record עם חלוקה להקלטות Voice ו FM.
תחת חלונות תוכלו לסנכרן את השירים עם WMA11 - תוכנת המוסיקה של חלונות מומלצת מאוד לסינכרון לטעמי ואם אתם אוהבים לנהל את השירים שלכם דרכה אני בטוח שסינכרון הסנסה דרך התוכנה יהיה חוויה נוחה ונעימה.
למרות שתוכנה ה WMA11 הצליחה לזהות את תמונות האלבומים שלי הם לא הצליחו לעבור לנגן משום מה לנגן עצמו (למרות שהשירים שהגיעו איתו כללו את תמונות האלבומים).


תמיכה בעיברית:
הנגן לא הצליח להראות שירים בעיברית, תאגיות עיבריות של שירים הופיעו בפונט לא מזוהה כמו גם תיקיות שיצרתי בנגן לצורך העברת שירים בגרירה.

המנשק:
המנשק הכללי מזכיר את האייפוד של אפל, השליטה העיקרית נעשת על ידי גלגלת כאשר הכפתור המרכזי משמש לבחירה וכפתור נוסף (Home) מחזיר את התצוגה לתפריט העליון מכל מקום.
בצד המכשיר תמצאו את כפתור ה Hold כאשר לחיצה עליו לכיוון השני מדליקה ומכבה את הנגן.

על הגלגלת אפשר ללחוץ בארבעה כיוונים, כאשר ימינה ושמאלה מעבירים שיר קדימה אחרונה ולחיצה למעלה משתמשת כ Play / Pause. לחיצה כלפי מטה משתמשת לתפריט נוסף שמשתנה בהתאם למיקום שבו אתם נמצאים.
בזמן נגינת שיר לחיצה על הכפתור המרכזי מעבירה את הנגן בין מצבים שונים, צפיה באקולייזר גרפי, צפיה בתמונת האלבום וצפיה בשם השיר הבא, על ידי לחיצה כלפי מטה תוכלו לשנות את דירוג השיר, את האקולייזר ולהוסיף את השיר לרשימת השמעה דינמית (פיצר שאני אוהב במיוחד).
ראוי לציין שניתן למחוק שירים ישירות מהמכשיר, יכולת שיכולה להיות חשובה בנגן עם מעט מקום ואפשרות הקלטה.

בסה"כ המנשק אינטואיטיבי למרות שכמה דברים היו חסרים לי, בזמן האזנה לשיר לא מצאתי שום דרך לחזור לרשימת השירים של האלבום והייתי חייב לחזור לתפריט הראשון ודרכו למוסיקה -> אמנים -> אלבומים וכו'.

עיצוב:
מבחינה עיצובית הנגן נראה מצויין, הוא שחור מבריק וקטן והזוהר הכחול שלו מאוד יפה לטעמי.
הגלגלת שלו נוחה מאוד, מיקום הכפתורים נוח והוא מרגיש ומשדר איכות.
עיצוב המסכים בנגן היה יכול להיות יותר טוב לטעמי אבל גם בתחום הזה העיצוב משביע את הדעת.

אוזניות:
האוזניות של הסנסה רגילות למדי, צבועות בשחור עם כיסוי ספוגי לאוזניה עצמה וחיפוי מוזהב לשקע האוזניה, קצה אוזניות של סנסה גדול מעט מזה של האייפוד אבל בסה"כ האוזניות רגילות לגמרי.
האוזניות עושות את העבודה, בהשוואה לאוזניות שמגיעות עם אייפוד העוצמה של האוזניות של סנסה יותר חזקות הם מבחינת באסים והן מבחינת עוצמת הסאונד (ווליום יותר גבוהה) בתחושה שלי זה בא קצת על חשבון בהירות של הצליל - אבל בהתחשב שעובדה שהאוזניות האילו מגיעות עם הנגן הן עושות את העבודה.

איכות סאונד:
באופן כללי אני מאמין שתחת תקציב לקניית נגן חשוב מאוד להכניס סעיף לקניית אוזניות, אם איכות הסאונד חשובה לכם (וזה לא חשוב אם אתם קונים נגן סיני זול או נגן איכותי של חברה כמו אפל / אייאודיו / קריאטיב ואחרות) תשאירו כסף לקניית אוזניות, אף אחת מהחברות היום (למעט מיקרוסופט עם הזון בדגם המבוסס דיסק קשיח) לא מוכרת את הנגן שלה עם אוזניות איכותיות במיוחד וגם כאן המצב דומה.
בהשוואה בין איכות הסאונד עם אוזניות איכותיות יותר (Grado 80) הנגן מספק איכות טובה למדי למרות שהשוואה של אותם שירים בין האייפוד (קלאסיק 160GB), איכות הסאונד של האייפוד היתה טובה יותר לטעמי, במיוחד בעומק הצלילים, הבאס ורוחב הבמה.

לסיכום:
אישית אני מוצא את סידרת סנסה של SanDisk עונה בדיוק לאיפה שהחברה מכוונת,גם הפיוז לא שונה.
אם אתם מחפשים נגן טוב ונוח שגם נראה טוב ואין לכם את התקציב להוציא על התותחים של התחום הסנסה יותן כאן תמורה מלאה לכסף.
לטעמי הפיוז נותן אפילו תמורה טובה יותר בזכות עיצוב חמוד ביותר ואפשרויות נוספות (כמו רדיו FM ואפשרויות הקלטה) שמגיעות עם הנגן על הדרך.

ממש בסוף:
בהמשך לידיעה שפירסמתי אתמול גם הסנסה פיוז מקבל עידכון תוכנה שתוסיף תמיכה ב Flac ו Ogg - במיוחד לאודיופילים שביננו זוהי חדשה טובה ביותר.

המכשיר נבדק באדיבות סאנדיסק ישראל וחברת DMC (דוניצה).

בשיתוף פעולה עם www.hometheater.co.il



וגם וידאו לכל מי שרוצה לראות את המכשיר



יום חמישי, יולי 17, 2008

ביקורת אוזניות - Alessandro MS1

אלסנדרו (George Alessandro) הוא יצרן ציוד אודיופילי לשוק המוסיקאים כבר הרבה שנים, את דרכו התחיל ביצור אישי של ציוד הגברה לגיטרות אבל היום השם שלו חולש על ערב רב של מכשירים, ממגברים דרך רמקולים ועד לאוזניות שנוצרו על ידו בשיתוף גרדו - אותם אני הולך לסקר כאן.

כשקיבלתי את ה Alessandro MS1 מייד הרגשתי כמו בבית, למי שלא יודע האוזניות של אלסנדרו מיוצרות בשיתוף פעולה עם חברת Grado (שאת הדגם SR80 שלה אני נושא עימי באדיקות), לא הצלחתי לברר מה בדיוק ההבדלים הטכניים בין הסדרות השונות של גרדו ושל אלסנגרו והמקורות השונים ברשת שקראתי אומרים דברים שונים, חלקם טוענים שהסידרה של אלסנדרו מיוצרת לפי מפרט שאלסנדרו תכנן ובגרדו רק מיצרים את האוזניות לפי המפרט שלו אחרים טוענים שהאוזניות של אלסנדרו מבוססות על האוזניות של גרדו רק עם שינויים קלים (יש כאילו שאפילו טוענים שהשינוי היחיד של אלסנדרו הוא ההסרה של הכפתור על האוזניות).

כך או כך מדובר באוזניות שנראות ומרגישות דומה מאוד לאוזניות של גרדו מה שמצד אחד יקל לי על הבדיקה אבל גם יקשה עליה - אז בלי לבזבז זמן בואו ניגש לביקורת.

פרטים טכניים:
סוג האוזניה: אוזניה דינמית פתוחה
הענות בתדר: 20-22K Hz
התנגדות: 32 Ohms
פיצרים: Vented diaphragm, Non resonant air chamber, UHPLC voice coil wire, Standard copper connecting cord
חיבור: האוזניה מגיע עם חיבור קטן - בננה קטנה (1/8 אינטש) עם מתאם לחיבור גדול (1/4 אינטש) ויכולה להגיע גם עם חיבור גדול בלבד.

נוחות וסיגנון
האוזניות של אלסנדרו נראות ומרגישות בדיוק כמו האוזניות של גרדו (למעט העובדה שהן מגיעות עם רפידות מלאות על האוזניות שלא כמו בדגם SR80 שלי שמגיע עם רפידות פתוחות ועבות יותר.

אישית אני מוצא את האוזניות האילו מאוד נוחות לשמיעת מוסיקה, שמיעה של מוסיקה עם נגן נייד (אייפוד למשל) במקומות רועשים יכולה להיות קצת בעייתית, במיוחד לאור העובדה שלאוזניות התנגדות של 32 אום - מה שמקשה על האייפוד לדחוף אותם וגורם למאזין להעלות את הווליום למעלה - אם אתם נוסעים ברכבות או באוטובוס רועש אילו לא האוזניות האולטימטיביות - מצד שני העובדה שהאוזניות האלו פתוחות מבטיח שאם מישהו צועק לכם או צופר סביר להניח שתשמעו אותו.

הכבל של האוזניות ארוך במיוחד ואני מוצא את עצמי מסתובב איתו מגולגל על משהו, זה כמובן מאוד נוח כשיושבים בבית ושומעים עם האוזניות (אפשר לגשת למדפי הדיסקים בקלות למצוא דיסק אחר) שוב בצעידה ברחוב זה יכול להיות מסוכן (במיוחד אם אתם נמוכים) מכיוון שאפשר לדרוך על החוט בקלות...

מנסיון אישי עם האוזניות של גרדו האוזניות האילו עמידות במיוחד ואני מסתובב איתן כמה שנים בכל מקום (כולל מילואים) והן עומדות במעמסה בצורה יפה ביותר.

מבחן השמיעה
את האוזניות אשווה לאוזניות גרדו שלי, למרות שהן דומות מאוד קשה לבצע ביקורת אוזניות בלי רפרנס להשוואה, על מנת לתת לכם תחושה מלאה שלי סאונד האוזניות השוואתי אותן בשני תרחישים מרכזיים, שמיעה של האוזניות בנגן נייד (אייפוד קלאסיק 160 גיגה) ושמיעה עם מגבר אוזניות.

מבחן שמיעה בנגן נייד
את ההשוואה בנגן נייד ביצעתי עם האייפוד 160 גיגה שלי (קלאסיק) עם רשימת ההשמעה הקלאסית שלי להשוואת אוזניות שכוללת מגוון שירים (בעיקר ג'אז ורוק) כשהשירים מקודדים מדיסקים מקוריים לקידוד ללא איבוד איכות (Apple Lossless).

אני מוכרח להודות שההבדל קטן, אין ספק שהאוזניות מגיעות מבין גרדו כי הגוון של הצליל דומה מאוד.
האוזניות של גרדו תמיד נתנו לי תחושה של גבוהים נפוחים (לטעמי לא בהגזמה) ואין ספק שהאוזניות של אלסנדרו (MS1) מטפלות בנושא הזה, האלסנדרו מרגישות יותר הדוקות, הצלילים יותר "קרובים" אחד לשני והאווריריות של הגרדו 80 חסרה בהם.

העובדה שהאוזניות של גרדו (SR80) מגיעות עם כיסויי אוזניות פתוחים משפיע על העובדה הזו גם כן אבל האוזניות עצמה מרגישה יותר שולטת על הסאונד.

התחושה שלי היתה שהאוזניה של גרדו (SR80) נותנת במה יותר רחבה, אבל למרות שהבמה של אלסנדרו (MS1) יותר מצומצמת לא הרגשתי שחסרים לי צלילים באוזניה השנייה.

לסיכום אני חושב שההבדל העיקרי בין האוזניות בזמן שמיעה שלהן בנגן נייד בא לידי ביטוי בחלק הגבוהה של הסקאלה, הגרדו (SR80) מרגישות יותר אווריריות בעוד האלסנדרו (MS1) מרגישות יותר בשליטה.

מבחן שמיעה במגבר אוזניות
על מנת לתת לכל אחד הזוג האוזניות אפשרות להראות את כל מה שיש לו לתת צריך לדאוג לעוצמה קצת יותר רצינית בכניסה, אסור לשכוח שעם כל הכבוד לכל נגן מוסיקה נייד שיש לכם קצת יותר כח ביציאה יכול להוציא הרבה יותר מאוזניות עם התנגדות של 32 אוהם.

המגבר לא מאכזב, אני מחבר אליו את ה CD ביציאה אופטית, שם כמה דיסקים ונהנה.
אם אתם מתכננים לקנות מגבר אוזניות בקרוב אני מקווה שיש לכם גם כמה שעות לפנות אליו בכל שמיעה - ברגע שהדיסק מתחיל לנגן והאוזניות להרעיש קשה להוריד אותן מהאוזניים..

אבל לעניינו - ההבדל בין האוזניות נשמר גם במגבר הזה, אם כי האוזן שלי מרגישה שמתחדדים עוד כמה דבר כשהעוצמה והאיכות עולות.

ראשית הגרדו (SR80) מגיעות לעוצמה יותר גבוהה - מצאתי את עצמי מנמיך את המגבר במעבר לגרדו ומגביר כשהאלסנדרו מתחברות למגבר, זה מוזר במיוחד בגלל העובדה שבזמן ההאזנה לאוזניות עם האייפוד לא הרגשתי הבדל כזה.

הבאס בגרדו היה יותר בועט, יכול להיות שזה מסתדר עם הגוון ההדוק יותר האלסנדרו - אישית מצאתי את הבאס של גרדו נחמד מאוד - אני לא חושב שהוא מוגזם או לא מציאותי בשום קנה מידה.
גיטרות נשמעות מצויין באלסנדרו, קטע הפתיחה של Paradise City (מתוך
Appetite for Destruction G'N'R) נשמע יוצא מהכלל באלסנדרו.

ההבדל נשמר, הבמה היתה יותר הדוקה עם האלסנדרו בעוד גרדו נטו לתת לצלילים לעלות גבוהה.
שתי האוזניות הגיבו מצויין ולא הרגשתי שאף אחת מהן בולעת צלילים שהאחרת משאירה.

לסיכום
בתור מי שאוהב את הסאונד של גרדו אני שמח שאלסנדרו יצר את הסידרה הזו.
אני אישית מצאתי את הגרדו יותר לטעמי והמבחן הזה רק חידד עד כמה הסאונד של האוזניות האילו נעים לאוזן.
ההבדלים בין השניים קטנים אבל אני בטוח שיש אנשים שימצאו את הגוון של האלסנדרו (MS1) נעים יותר, תימחור האוזניות בכ 400 ש"ח (מחיר השקה) יוצר מתחרה ראוי לגרדו (SR80 - מחיר שוק כ 440 שח) ואני ממליץ לכל מי שבשוק לאוזניות מהסוג הזה לנסות גם את האלסנדרו לפני שהוא מחליט.

אוזניות אלסנדרו נבדקו באדיבות היבואנית: חברת Brillix
oded@brillix.co.il

יום שבת, נובמבר 10, 2007

Audioengine A2 - ביקורת


התרשמות ראשונית
את הרמקולים של Audioengine הכרתי עוד בדגם הראשון שלהם, A5, כבר אז הרמקולים היו מרשימים מאוד לטעמי, בעיצוב וגם בתמורה.

כששמעתי שהחברה מתכננת להוציא דגם נוסף וזול יותר יותר משמחתי לבדוק במה מדובר, הרמקולים מגיעים באריזה מאוד מרשימה וכבר מהרגע הראשון שם נותנים תחושת איכות, אם זה שק הבד שעוטף כל אחד מהרמקולים (Audioengine A2), אולי הכבלים מכל הסוגים שמגיעים הרמקולים או אפילו החיבורים המקצועיים מאחורי הרמקולים - כולם נותנים הרגשה שמישהו חשב קאן על כל פרט קטן וניסה לתת רמקולים איכותיים ביותר.

מייד כשהוצאתי את הרמקולים הייתי קצת המום הם קטנים, ממש קטנים אבל ברגע שחיברתי אותם לחשמל והפעלתי את הקטנים האילו הופתעתי שוב מכיוון שהקטנים האילו יודעים להוציא מוסיקה וההתרשמות הראשונית מהם לא רעה בכלל, עיצוב יוצא מן הכלל בגודל קטן ממש (מה שמתאים לכל שולחן מחשב או חדר קטן) עם סאונד לא רע בכלל.


Audioengine A2 Specifications

Type: 2.0 bookshelf-style, powered speaker system
Power output: 60W peak power total (15W RMS / 30W peak per channel), AES
Inputs: 2 X 1/8" stereo mini-jack and RCA
Outputs: N.A.
Main voltages: 100-240V, 50/60Hz auto-switching
Size (each): 6”(H) x 4”(W) x 5.25”(D)
Weight: 1.6Kg/3.55lbs (left), 1.4Kg/3.15lbs (right)
Shipping weight: 4.6kg/10lbs per pair
Shipping box dims: 10.5” (H) x 15” (L) x 7” (W)
Amplifier type: Dual Class AB monolithic
Signal-to-noise:> 95dB (typical A-weighted)
THD:
<0.05%>Crosstalk: <50db
Frequency response: 50Hz-22kHz +/-2dB
Input impedance: 10K ohms unbalanced
Protection: Output current limiting, thermal over-temperature, power on/off transient protection

Materials and Construction:
# 18mm thick MDF cabinets
# 20mm silk dome tweeters with neodymium magnets
# 2.75" Kevlar woofers with advanced voice coils
# Torroidal power transformer

Included Accessories:
# Power supply with detachable AC power cable
# Speaker cable (16AWG), 2 meters (~6.5 feet)
# 1/8” mini-jack audio cable, 2 meters (~6.5 feet)
# 1/8” mini-jack audio cable, 20cm (~8 inches)
# Drawstring power supply bag
# Drawstring cable bag
# Drawstring speaker bags (2)
# Setup Guide


אז מה אנחנו מקבלים בקופסא?! (הפעם בעברית)
כפי שניתן לראות הרמקולים מגיעים עם הרבה מאוד כבלים, בדגם שאני קיבלתי לבדיקה (הלבן) הכבלים הם כמובן לבנים, ככה שאם יש לך iMac לבן אילו יכולים להיות יופי של רמקולים לשים על שולחן מחשב.
הרמקולים קטנים למדי אבל נותנים תחושה טובה מאוד, הגימור יוצא מהכלל והם גם כבדים למדי (בטח ביחס לגודל) מה שבדרכ מראה משהו על איכות הבנייה של הרמקול.

הרמקול עצמו כולל כפתור הדלקה וכיבוי מאחור ואין שום אפשרות לשחק עם הבאס או הטראבל, חוגת הווליום, שגם מכבה ומדליקה את הרמולים, היא כל מה שתמצאו.


חיבורים ושימושים נוספים
הרמקולים מגיעים עם חיבורים אנלוגיים בלבד. אפשר לחבר נגן MP3 (כמו אייפוד או כל נגן אחד) בקלות על ידי חיבור PL קטן (בננה קטנה כמו של אוזניות) או עם חיבור RCA סטנדרטי (חיבור סטראופוני - אדום/שחור).
שלא כמו האח הגדול שלהם הרמקולים האילו מגיעים ללא יצאת USB, אישית אני מניח שאין כלכך משמעות ליציאה כזו מכיוון שהשימוש העיקרים לטעמי הוא חיבור למחשב, למרות שגם בחיבור ישיר לאייפוד הרמקולים יכולים למלא חדש קטן בסאונד מצויין.


החלק הכי חשוב - איך שומעים?!
על מנת לבדוק את איכות השמיעה אני בדר"כ משווה את הרמקולים לזוג רמקולים שעומדים פחות או יותר באותה רמת מחיר, הפעם השוואתי את ה AudioEngine A2 לרמקולים שמשמשים אותי בשמיעת מוסיקה במחשב שלי, Altec Lansing FX6021 שמגיעים בתצורה של 2.1 (שני סטלייטים וסאב וופר) ומחירם הרישמי עומד על 249$. אמנם מחירם של ה A2 עומד על 200$ בארה"ב אבל מכיוון שה FX6021 נמצאים בשוק מעל שנה המחיר רחוב שלהם בארץ קרוב מאוד ועומד על 1200 שח פחות או יותר.

חשוב לזכור שאמנם ה Altec עולים יותר אבל הם מגיעים עם שלט חוטי כמו גם שלט אלחוטי ואפשרות שליטה בבאס ובטראבל (מה שנעדר מה A2).

בשמיעה ראשונית מייד מבחינים בהבדל, מצד אחד ההפרדה של הצלילים הגבוהים ב FX6021 נמצאת כמה רמות מעל ה A2, אבל זו לא חוכמה רבה כי זה התחום שהרמקולים האילו מצטיינים בהם במיוחד, מצד שני העוצמה של ה A2 יותר חזקה והם מצליחים להוציא ווליום יותר גבוהה (למרות שבאס שמגיע עם ה FX6021). בתחום המיד ה AudioEngine נותנים תמונה יותר מדוייקת לעומת ה FX6021 שחסרים במיד די הרבה.

בטראק You And Your Friend / Dire Straits מבחינים מיד בהפרדה היוצאת מהכלל של ה Altec, אפשר ממש לשמוע כל הקשה על כל מצילה, כל משיכה של אצבע על המיתרים, מין הצד השני הקול של קנופפלר נשמע כאילו הוא ממוקם יותר טוב בבמה.
אפשר לומר שה Altec נותנים במה יותר רחבה מבחינת מגוון צלילים אבל חסר להם קצת בתחום המיד לעומתם ה A2 נותנים במה פחות רחבה אבל אחידה למדי בתחום הדינמי שהם מצליחים לתת, שלא תבינו אותי לא נכון, ה A2 נשמעים מצויין לטעמי ובמיוחד ביחס לגודל שלהם העוצמה והצלילים שלהם ממש מפתיעים לטובה.

גם במעבר למוסיקה רוק ההבדל נשמר, Sweet Child O'Mine / Guns & Roses ה A2 שוב מפתיעים ביכולת שלהם להזיז אוויר (שוב ביחס לגודל) ובקטע הגיטרות חווית הגיטרות טובה אבל עדיין חסר הבאס שיתן קצת בראש ויצליח להזיז יותר אוויר. שוב בתחום הבמה ה Altec מצליחים להוציא צלילים בתחום הגבוהה שלא תצליחו לשמוע ב A2.

בתחום הג'ז (Just Like The Day / Pat Metheny) ה A2 נותנים חוויה טובה ומאוזנת יותר, אמנם ה Altec מוציאים יופי של גבוהים אבל ה A2, למרות הנחיתות בגבוהים, מוציאים סאונד הרבה יותר שלם וטיבעי לטעמי.
השוואה של הטראק הזה בין ה A2 לאוזניות ה Grado 80 שלי שוב מחדד את הבמה החסרה של ה A2.

עוד טרא' ג'ז שאני אוהב להשוואת איתו (במיוחד בגלל המורכבות שלו ומגוון הכלים שבו) הוא Little Flamenco / Chick Corea, גם בטראק הזה אפשר להבחין שוב בכל הנק' שכבר העלתי.

לסיכום חווית השמיעה, ביחס לגודל שלהם ה A2 נותנים יופי של סאונד לטעמי, הבאס שלהם מפתיע ביכולת שלו לדחוף אוויר והסאונד נשמע מאוזן מאוד. התחום הדינמי של הרמקולים חסר וישנם צלילים שנעלמים ברמקולים האילו וכמובן שאיאפשר לצפות מרמקולים בגודל הזה שיוכלו להתחרות בזוג שמגיע עם סאב.


סיכום
אהבתי את הרמקולים, ביחס למחיר שלהם (950 שח מחיר רישמי באתר היבואן).
אמנם ה Altec Lansing שהשוואתי אותם אליהם מגיעים עם שלט ונותנים סאונד יותר טוב הן בצלילים הגבוההים והן בבאס (במיוחד בגלל יחידת הסאב שמגיע) אבל הרמקולים האילו זולים יותר.
אם אתם אוהבים את המוסיקה שלכם מאוזנת, אתה לא פריקים של באס ורוצים רמקול יפה, איכותי שמוציא יופי של מיד (וקולות זמרים) אני חושב שה Audioengine A2 הם בחירה לא רעה בכלל.



אני רוצה להודות ל
audioengine.co.il על שנתנו
לי את זוג הרמקולים לביקורת.

עוד פרטים טכניים על הרמקולים תמצאו
ב
אתר של היבואן בארץ כולל
חנויות שמהן אפשר לקנות אותם






יום שבת, אוקטובר 27, 2007

אייפוד קלאסיק - ביקורת

אייפוד קלאסיק ביקורת
אפל לא היתה הראשונה שסימנה את סופו של עידן הדיסקים והמיני דיסק במוסיקה הניידת, היא גם לא היתה הראשונה שסימנה את תחילת עידן אלפי השירים בכף היד. קדמו לה חברות שכבר נעלמו מן המפה (כמו Rio) וחברות שעד היום מוציאות מוצרים מצויינים כמו Creative. אבל היתה זו אפל שהפכה את המוצר הזה שנקרא אייפוד לשם נרדף לנגן mp3.

אחרי שש שנים בתעשיה (האייפוד הראשון יצא ב 2001) ויותר מ 110 מליון מכשירים שנמכרו ברחבי העולם בביקורת הזו, מעבר לסקירה של האייפוד קליאסיק החדש (160 גיגה), אני אנסה לענות על השאלה האם אפל מחזיקה בתואר מובילת התעשיה בתחום הנגנים הניידים בצדק?

מכיוון שזוהי הביקורת הראשונה כאן על אייפוד הסקירה תכלול נתונים כלליים לגבי אייפודים בכלל תוך דגש על השינויים בדור החדש של האייפוד קלאסיק.

התרשמות ראשונית:
כבעליו של אייפוד כמה שנים (מ 2004, אייפוד דור רביעי שחור לבן) האייפוד קלאסיק מרגיש אותו דבר, המנשק לא השתנה, הגודל נשאר כמעט זהה (קצת יותר דק מהאייפוד דור 5 שלי 60 גיגה) ומנשק גלגלת המגע מרגיש מוכר.
מצד שני החלק הקידמי של האייפוד הוחלף, הוא אמנם פחות יפה מזה של האייפוד דור חמישי / חמש וחצי אבל הוא הרבה יותר פרקטי, אם בדור הקודם החלק הקידמי של האייפוד היה מצופה הציפוי פלסטיק שהיה נשרט בקלות הפעם אפל הלכו על המתכת בצבע המט, פחות יפה אבל יותר עמיד.

הפעם קניתי את הדגם השחור ויפה לראות את אפל סוגרת פינות קטנות בעיצוב (למשל באייפוד השחור החדש החלקים הפנימיים של חיבור האוזניות וחיבור הדוק גם הם שחורים) אבל ידוע שעיצוב זו ללא ספק אחת הנקודות החזקות ביותר של אפל.

מכיוון שאני בעליהם של שני אייפודים ישנים כל המוסיקה שלי יושבת על האייטיונס שמהווה את מרכז המוסיקה הביתית שלי ולכן עם החיבור של הבחור החדש למחשב הסינכרון היה קל ומהיר:
האייפוד מתחבר למחשב ומזוהה על ידי האייטיונס, התוכנה מזהה את האייפוד (וכמובן מציגה אותו על המסך בצבע הנכון ועם אייקון מתאים) ושואלת אותי לשם האייפוד החדש, בשלב הבא התוכנה שואלת אותי אם אני מעוניין לסנכרן את כל השירים שיש בסיפרית המוסיקה לאייפוד ואז מוסיפה עוד מסך שבו אני מתבקש לרשום את האייפוד שלי עם אפל וזהו.

אחרי זה האייפוד מתחיל לעבוד והשירים עוברים לאייפוד.
כמו כל חברה שמכבדת את עצמה, אם אתה כבר לקוח של החברה המעבר לדור הבא של המוצרים עובר חלק ובלי שום בעיות והאייפוד שלי יושב לו בנוח על ה Dock שקיבלתי עם האייפוד דור רביעי שלי (כן כן, פעם היו מקבלים Dock עם האייפוד).

נתונים יבשים:
* נפח 80/160 גיגה
* ניגון aac/protected aac(from iTunes music store)/mp3/wav/apple lossless/Audible (.aa) / aiff בתחום האודיו
* ניגון H.264 and MPEG-4 ניגון 30 פריימים בשנייה בגודל של 640X480 בתחום הוידאו
* הצגת תמונות JPEG, BMP, GIF, TIFF, PSD (Mac only), and PNG formats (חשוב לציין שהאייטיונס ממיר את התמונות לפני ההעברה שלהם לאייפוד לצורך תצוגה)
* סוללה פנימית המנגנת מוסיקה 40/30 שעות ווידאו 7/5 שעות באייפוד קלאסיק 160/80 בהתאמה.
* טעינת הסוללה תוך 4 שעות (טעינה מהירה של 80% סוללה תוך שעתיים)
* מתוכנן לעבוד עם חלונות XP ומעלה או עם OSX 10.4.8 עם אייטיונס 7.4 ומעלה. (כתבתי מתוכנן מכיוון שישנן תוכנות צד שלישי שיכולות לעבוד עם האייפוד על פלטפורמות נוספות מ Linux ועד חלונות 98SE)
* גודל פיזי: דגם ה 80 גיגה:
- גובה 103.5 ממ
- רוחב 61.8 ממ
- עובי 10.5 ממ
- משקל 140 גרם
דגם ה 160 גיגה:
- גובה 103.5 ממ
- רוחב 61.8 ממ
- עובי 13.5 ממ
- משקל 162 גרם
* מסך בגודל 2.5 אינטש ברזולוציה של 360X240 (כ 160dpi)

פרטים מלאים אפשר למצוא באתר אפל [http://www.apple.com/ipodclassic/specs.html]

מה באריזה:
האריזות של אפל תמיד היו מופת בתחום החוויה הכוללת אך אם השנים נראה כי אפל מנסה לחסוך בעלויות ועם באייפוד דור שלישי כל אייפוד הגיע עם מטען, שלט חוטי לאוזניות, דוק ועוד היום אנחנו מקבלים את המינימום ההכרחי:
* אייפוד (80 / 160 גיגה)
* אוזניות
* כבל USB לסינכרון
* מתאם פלאסטיק ל universal dock
* מדבקות עם הלוגו של אפל
* מדריך מהיר ומסמכים שונים

הבאנדל של אפל מאוד מינימאלי אם לא לומר מאכזב אבל כנראה שאילו ששולטים בשוק יכולים להרשות לעצמם את הפריבילגיה הזו.
יאמר לזכות של אפל (וגם זה עם קצת ביקורת - בהמשך) שהאייפודים החל מסוף 2002 הגיעו עם חיבור הדוק האוניברסאלי מה שמאפשר לכל מי שיש לו מוצרים נלווים לאייפוד (כמו למשל Dock / או מטען) להשתמש בהם עם כל סט האייפודים שברשותו.

סינכרון שירים:
בפילוסופית החוויה של אפל אייפוד ואייטיונס הם זיווג וככאילו על מנת לקבל את המקסימום מחווית השימוש באייפוד הכי טוב להשתמש באייטיונס על מנת לנהל את השירים שלכם.
ישנן טענות רבות כלפי אייטיונס ולטעמי האישי רובן מגיעות מחוסר הבנה של הפלטפורמה ואופן העבודה איתה ואני אנסה בכמה משפטים (או יותר נכון כמה פיסקאות) להסביר את הרעיון מאחורי התוכנה.

אפל מאמינה שהאייטיונס צריכה להיות מרכז המדיה הביתי שלכם, החברה כמובן שמחה לחבר בין תוכנת אייטיונס לחנות המקווננת אייטיונס שמציעה היום מעל 10 מליון שירים / סרטים / וסדרות טלוויזה.
אייטיונס מנהלת את המוסיקה בתוך בסיס נתונים ומאפשרת לכם לסדר ולמיין את המוסיקה שלכם בכל דרך אפשרית, מנתונים בסיסיים כמו שם השיר, האומן והאלבום דרך שנה, סוג מוסיקה, מלחין ועד נתונים נוספים כמו האם השיר הוא חלק מאוסף או השיר אמור להתנגן ללא הפסקות בין הטראקים (כמו למשל Dark Side of the Moon של Pink Floyd).

על בסיס נתוני ה ID3 שנתמצאים בתוך קבצי המדיה (בין אם השירים נקנו בחנות אייטיונס או חנות אחרת ואז הקבצים מגיעים עם הנתונים ובין אם ביצעתם Rip מדיסק מקורי שיש לכם בבית והתוכנה הורידה את הנתונים האילו מהרשת) האייטיונס בונה בסיס נתונים של כל השירים בתוכנה ויוצרת עבורכם את המיון הבסיס וההגיוני ביותר לפי אמן / אלבום / שירים כמו גם סוג מוסיקה / אמן / אלבום / שירים. כמובן שישנו חלק מיוחד לאוספים ואפשר גם לבחור שירים תוך כדי חיפוש באלבומים אחד אחד או אפילו בכל רשימת השירים.

ברור שהמיון הזה מקל על מציאת שירים ודואג לוודא ששיר מסויים של אמן מסויים יהיה גם תחת שם האמן וגם תחת האלבום באוספים כאשר הקובץ עצמו נמצא רק פעם אחת במערכת והמערכת יודעת למצוא אותו בהקשרים שונים.

בתור אנשים שאוהבים מוסיקה ברור שהמיונים הבסיסיים האילו הם טובים אבל ללא ספק לא מספקים את הגמישות שמשתמשים מקצוענים צריכים ולכן אפל הוסיפה גם רשימות השמעה, אבל לא סתם רשימות השמעה.

מצד אחד ישנן רשימות השמעה רגילות, רשימות אילו נבנות בדרך הקלאסית, המשתמש יוצר רשימה רגילה וגורר שירים לתוך הרשימה, כמובן שהשירים לא משוכפלים בשום צורה וכל שיר יכול להיות בכמה רשימות שנרצה.
הרשימות האחרות נקראות רשימות חכמות וברשימות האילו במקום להגדיר איזה שירים יכנסו לרשימה כל מה שצריך לעשות זה להגדיר באילו תנאים שיר צריך לעמוד כדי להכנס לרשימה, הרשימות האילו מתעדכנות בזמן אמת ולכן העוצמה שלהן גדולה במיוחד ואתן כמה דוגמאות:

[מימין לשמאל - אייפוד קלאסיק 80 גיגה / אייפוד קלאסיק 160 גיגה / אייפוד דור חמישי 60 גיגה]

אחת הרשימות החכמות החביבות עלי כוללת את המקבץ הזה:
50% מהשירים ברשימה הם מהשירים שאני הכי אוהב ולא שמעתי הכי הרבה זמן (באייטיונס ניתן כמובן לדרג שירים על סקלה של 5 כוכבים)
20% מהשירים ברשימה הם שירים שעוד לא החלטתי לגביהם (אצלי מסומנים ב 3 כוכבים) ושמעתי אותם הכי פחות פעמים
10% מהשירים הם שירים שאני פחות אוהב (2 כוכבים) אבל הכי הרבה זמן לא שמעתי אותם (צריך לתת לשירים עוד צאנס לפעמים לא?!)
20% מהשירים הם שירים חדשים לגמרי, אבל מבין החדשים (שעוד לא דורגו) אני לוקח את אילו ששמעתי הכי הרבה פעמים

אני מניח שבדוגמה הזו כבר ניתן לראות את המגוון העצום של רשימות השמעה שאפשר לייצר ככה (יש לי עוד הרבה רשימות - למשל השירים שאני הכי אוהב והם שירים ב Live או למשל שירי ה Rock שאני הכי אוהב ועוד ועוד)

המגוון עצום עד כדי כך שישנו אתר [http://www.smartplaylists.com] שמוקדש רק לרשימות השמעה חכמות ככה שאם נראה לכם שכבר עשית הכל תמיד תוכלו למצוא שם עוד רעיונות.

מכיוון שרשימות ההשמעה תפסו מקום חשוב מאוד בחווית השמיעה כבר לפני כשנה אפל עדכנו את תוכנת האייטיונס והיום ניתן לשים את הרשימות בתיקיות ותתי תיקיות ובכל ליצור תיקיה שכוללת מספר רשימות שאותן ניתן לנגן ברשימה אחת.

האייטיונס כמובן תומכת ב Art Work ומי שפתח חשבון בחנות המוסיקה iTunes יכול להוריד תמונות לאלבומים בקלות, מי שלא יכול פשוט לחפש ברשת (Amazon / Google pictures) תמונות ולהוסיף לשירים ולאלבומים.
[פוסט בנושא איך לפתוח חשבון בחינם באייטיונס יש בבלוג]

אבל זה עוד לא הכל, אייטיונס תומכת בצורה מצויינת בפודקסטים, למי שלא יודע פודקסט היא צורה חדשה של הפצת תוכן ברשת, תוכניות רבות ומגוונות (תוכניות אודיו כמו גם וידאו) מופצות ברשת בחינם וחנות המוסיקה של אייטיונס כוללת חלק שלם רק לתוכן הזה.
האייטיונס מאפשרת לכם להרשם (בחינם) לתוכניות האילו וכאשר פרק חדש יוצא האייטיונס כבר ידאג להוריד אותו בישבלכם.

כמובן שכל פודקסט (גם אם הוא לא מופיע בתוכנה עצמה) יכול להיות מנוהל על ידי אייטיונס כל מה שאתם צריכים לעשות זה לתת לאייטיונס את כתובת ה feed של התוכנית ואייטיונס כבר תטפל בנושא משם.

אבל למה לעזאזל אני מספר לכם כלכך הרבה על אייטיונס כשנושא הסקירה הוא אייפוד?!
בגלל שכל מה שכתבתי עד עכשיו על האייטיונס נכון לגבי האייפוד, אם אפל רואה בעייניי רוחה את האייטיונס כמרכז המולטימדיה שלכם בבית אז את האייפוד היא רואה כהרחבה ניידת של הסיפריה הזו ולכן כל המיונים האילו, הרשימות החכמות הדינמיות האילו עוברות באופן אוטומטי לנגן שלכם כשאתם חוזרים הביתה ומחברים את האייפוד למחשב, השירים ששמעתם ברכבת מעדכנים את הסטטיסטיקות חזרה באייטיונס, הדיסק החדש שקניתם והעברתם למחשב עובר אוטומטית לאייפוד ותוכניות הפודקסט החדשות שפורסמו בזמן שלא הייתם בבית עוברות לאייפוד (וכל הרשימות החכמות מתעדכנות כל הזמן אוטומטית) - ללא מגע יד אדם.

כמובן שאם אתם לא מעוניינים לעבוד ככה אפשר לומר לאייטיונס לא לגעת לכם באייפוד ולסנכרן אותו בצורה ידני, כלומר פשוט לגרור שירים מה Library באייטיונס ישירות לאייפוד ולמחוק שירים באייפוד רק לפי בחירה.
חוץ מהאפשרות האוטומטית לגמרי והידנית ישנן אפשרויות חצי אוטומטית שמבוססות על רישמות שירים (או רשימות חכמות של שירים) אבל כדי שלא תרדמו כדאי שאני אפסיק כאן.

רגע - אז מה כלכך רע בתוכנה הזה?!
ראשית התוכנה דורשת למידה מסויימת ומכיוון שאפל לא מאפשרת לגרור שירים לאייפוד (דרך המחשב שלי) ולשמוע אותם אתם חייבים לעבור את הלמידה הזו ולעבוד עם תוכנה.

למזלנו האייפוד הוא נגן מאוד פופולארי ולכן ישנן עשרות תוכנות אחרות שיכולות לעשות את העבודה, מ WinAmp הישנה והטובה שיודעת לעשות כמעט כל מה שאייטיונס עושה ועד YamiPod שמגיע בגרסאות לכל הפלטפורמות המקובלות (Windows / OSX / Linux) ומסוגלת לרוץ ישירות מתוך הדיסק של האייפוד ללא צורך בהתקנה כל שהיא.

בגלל בעיות זכויות יוצרים האייטיונס לא מאפשרת להוריד שירים מהאייפוד למחשב, אלה אם שירים אילו נקנו בחנות אייטיונס (כל התוכנות החינמיות, אגב עושות את זה בלי בעיה ולכן זו לא ממש בעיה קריטית).

בעיה נוספת באייטיונס היא המרת סרטים, בעוד שאייטיונס ממירה מוסיקה בצורה טובה מאוד (מדיסקים מקוריים / מ WMA וכו') המרת הוידאו שלה לוקה בחסר ולא עושה את העבודה כמו שצריך, אמנם גם לזה ישנן לא מעט תוכנות חינמיות שעושות עבודה טובה מאוד אבל לטעמי זו צריכה להיות אפשרות שטבועה בתוכנה.
אייטיונס נכון להיום לא עובדת על Linux וגם בחלונות ומקינטוש היא עובדת עם הגרסאות האחרונות (XP או OSX 10.4.8) וזה משאיר ציבור גדול מחוץ לתמונה, שוב התוכנות האלטרנטיביות מספקות מענה לכל אליו.

רשימה של אלטרנטיבות לאייטיונס כולל השוואה מקיפה ניתן למצוא כאן [http://en.wikipedia.org/wiki/Comparison_of_iPod_managers].

עוד לא נגעתי בסינכורן תמונות, סינכרון ספר הכתובות שלכם והיומן, כן גם את זה האייפוד יודע לעשות דרך האייטיונס.

לסיכום, אני אישית חושב שאייטיונס היא תוכנה יוצאת דופן, תוכנת ניהול המוסיקה הטובה ביותר שניתקלתי בה (ועבדתי עם רבות כולל Windows Media Player 11 שלטעמי עושה עבודה לא רעה ואפילו עם Amarok ללינוקס שלטעמי כוללת פיצרים יוצאים מהכלל, במיוחד האפשרות שהתוכנה לומדת את טעם המוסיקה שלך ויוצרת דירוגים לשירים לפי ההתנהגות שלך).
אייטיונס אכן דורשת למידה מסויימת אבל אחרי שלומדים לשלוט בה מגלים שיש כלכך הרבה דרכים נוספות להנות מהמדיה שלכם.

אזכיר במילה אחת את התוספים לאייטיונס שמרחבים את כל מה שאמרתי בעשרות מונים, מספר דוגמאות לסבר את האוזן:
* רוצים למצוא הופעות - iConcertCal - תוסף זה עובר על כל השירים באייטיונס שלכם ומוצא לכם את כל ההופעות של האמנים שיש לכם בסיפריה לפי מקום בעולם לבחירתכם, את התוצאות הוא מציג בלוח שנה נחמד. [http://www.iconcertcal.com]
* רוצים לנגן את המוסיקה שלכם מכל מקום בעולם - Simplify Media - התוסף הזה מאשר לכם לנגן את המוסיקה שבאייטיונס שלכם בלכ מקום בעולם עם חיבור אינטרנט, התוסף מתקין שרת אינטרנט קטן במחשב שלכם ומאפשר לכם להתחבר לאייטיונס בכל מקום. [http://www.simplifymedia.com/index.html]


המנשק:
האגדה מספרת שכאפל החליטה להכנס לעסקי הנגנים הניידים לסטיב ג'ובס (מנכ"ל אפל) היתה דרישה אחת מרכזית, שלכל שיר שיהיה במכשיר אפשר יהיה להגיע בשלוש לחיצות כפתור בלבד, מכיוון שסטיב ידוע כשונא כפתורים המנשק של האייפוד כלל מספק קטן מאוד של כפתורים. יאמר לזכותם של מעצבי המוצר שמעט מאוד השתנה במנשק של אפל מהאייפוד הראשון (2001) ועד היום, רק שהיום יש כבר את האייפון והאייפוד טאצ'.. אבל עליהם בביקורת אחרת.
המנשק של האייפוד כולל את הגלגלת המפורסמת שבאמצעות העברת האצבע עליה זזים בתוך התפריטים, במרכז הגלגלת ישנו כפתור (Action) שלחיצה עליו בוחרת את התפריט שאנו נמצאים בו, עוד על הגלגלת עצמה ישנם ארבע כפתורים שכוללים: Play (למטה), ימינה ושמאלה (בצדדים) ו Menu (למעלה). בראש האייפוד נמצא כפתור מכני של Hold שתפקידו למנוע לחיצה אקראית על כפתורים כשהאייפוד בתיק / בכיס.

אחד השינויים הרציניים שאפל עשו באייפוד עם שיחרור הגרסה האחרונה (של האייפוד קלאסיק והאייפוד ננו) היא שינוי מראה התפריטים.
עד היום התפריטים של האייפוד היו נקיים מאוד, שורות של אפשרויות על רקע לבן שזזים בינהם על ידי החלקת האגודל על הגלגלת, עם השנים כשאיכות וגודל המסכים גדל השורות הפכו קטנות יותר והרקע הלבן משמעותי יותר, בעוד נגנים אחרים אפשרו החלפת טפטים לנגנים שלהם או התהדרו בעיצוב צבעוני, האייפוד נשאר מאוד מינימליסטי.

עם הגרסה האחרונה גם זה שונה, מסך האייפוד מחולק עכשיו לחצי, בצד השמאלי שלו ישנם את אותם תפריטים ישנים ואהובים ואילו בצד השני (ימין) ישנה תצוגה דינמית בהתאם לקטגוריה שעליה אתם נמצאים.
אם לדוגמה הסמן נמצא על קטגורית המוסיקה אזיי בצד ימין תראו מצגת דינמית של האלבומים שלכם, בצורה נעימה וחלקה ינועו תמונות האלבומים ויתחלפו בסדר אקראי. אותה התנהגות נכונה גם לסרטים ותמונות.

אם אתם נמצאים במסך ההגדרות תמצאו בצד ימין נתונים רלוונטיים או הסברים לגבי מהות האפשרות, נקי ויפה.

אחרי ההיסטריה של האייפון ויכולת לדפדף בין האלבומים עצמם במגע אצבע, החליטו באפל להביא את האפשרות הזו גם לאייפוד ובאייפוד ישנה אפשרות לדפדף בין האלבומים באצמעות הגלגלת. הרבה מאוד ביקורות ברשת טענו האיכות הפיצר הזה מאוד נמוכה וכי האייפוד לא מסוגל להתמודד עם המנשק הזה ביעילות. שני עדכונים שאפל הוציאה לאייפוד קלאסיק (נכון להיום עדכון 1.0.2) שיפרו את המצב לרמת שמישות טובה. כלומר לוקח כשנייה-שתיים ל Cover Flow לעלות אבל אחרכך ניתן לגלול בכיף בין האלבומים שלכם כשהוא מבצע את הטעינה לאלבום ברקע, חשוב להדגיש שאם תגללו במהירות מאוד גבוהה אז ברור שאפשר "להשיג" את מנגנון הטעינה שלו ואז האלבומים יגיעו עם סימן שאלה ויקחו שוב שנייה שתיים לטעון את התמונות אבל גלילה מהירה מאוד אין בה שום טעם מכיוון שאתם לא ממש רואים את האלבומים ככה שזו לא ממש הדרך להשתמש בפיצר הזה.

אחד הדברים שהכי חסרים לי ב Cover Flow החדש, ואני מנחש שאפל שכחה אותו ותוסיף אותו בקרוב, הוא האפשרות להוסיף שירים ל On the go Playlist דרך הממשק הזה.
למי שלא יודע רשימות השמעה on the go הן רשימות שאתה בונה באייפוד עצמו, אחד הפיצרים הנחמדים ברשימות האילו הוא שברגע שאתה מתחיל לנגן רשימה כזו כל שיר שתוסיף לה פשוט יכנס לתור וינגן עם סיום השיר שנבחר לפניו, לחיצה ארוכה על שיר / אלבום / רשימת השמעה מכניס את השיר / אלבום / רשימת השמעה לתוך רשימת ה on the go.
לטעמי בחירת שירים לרשימה מתנגנת תוך דיפדוף באלבומים היא אפשרות קלאסית שהיתה צריכה להכנס לגרסה הראשונית של האייפוד קלאסיק / ננו. אני מקווה שאפל יראו לנכון להוסיף את זה במהרה.

עיצוב:
העיצוב של האייפוד תמיד היה פשוט, לבנה דקה ומרובעת שעם השנים רק הולכת ונהית דקה יותר ויותר, הגודל מתאים מצויין לכל כיס והוא מרגיש מאוד נוח ביד.
לעומת הדגם הקודם העיצוב השתנה מעט, הדגמים נהיו דקים יותר (למרות העליה בתכולה) והחלק הקידמי שונה, אם בדגמים הקודמים החלק הקידמי של האייפוד היה עשוי פלאסטיק לבן / שחור שיהיה יפה במיוחד אבל נשרט בקלות, היום החלק הקידמי עשוי מתכת בצבע שחור / כסוף בגוון מט. אני חושב שהאייפוד הקודם (5 / 5.5) היה יותר יפה אבל העמידות של האייפוד החדש מאפשרת להסתובב איתו ללא כיסוי ככה שבסהכ זהו שינוי טוב לטעמי.

וידאו:
אין ספק שאחת הסיבות לקנות אייפוד קלאסיק (בטח בגודל 160 גיגה) היא האפשרות לאכסן בו וידאו והאייפוד קלאסיק החדש מביא איתו בשורות טובות ופחות טובות, מצד אחד האייפוד קלאסיק יכול להוציא היום אות באיכות של 480p ואפילו 576p, אני מרשה לעצמי להניח שעם יציאת תוכן איכותי יותר בחנות המוסיקה של אייטיונס (720p) גם האייפוד ישודרג על מנת שיוכל לנגן גם איכות כזו.

מן הצד השני האפשרות הזו מחייבת לקנות כבל מיוחד, זה לא היה כלכך מעצבן אם אפל לא היתה גורמת לכל הכבלים הקודמים והתוספים הישנים יותר, להפסיק לעבוד. באייפוד דור 5 / 5.5 ניתן היה לחבר כל כבל PL ל 3 RCA ולנגן תכנים בטלוויזה (דרך composite) באיכות בסיסית של 480i הפיצר הזה היה נחמד מאוד גם לצורך הצגת תמונות על טלוויזה אפילו.
נכון להיום האפשרות הפשוטה הזו בוטלה לחלוטין ורק עם כבלים הכוללים ציפ מיוחד (כל חברת צד שלישי יכולה לרכוש אותו) אפשר לנגן וידאו החוצה באייפוד.

אני לא רואה סיבה שאפל לא תחזיר את האפשרות הישנה (ברמת הוידאו הבסיסית) ותאפשר למי שרוצה את האיכות הגבוהה יותר לרכוש את הכבלים החדשים.

חשוב לי להדגיש שהאייפוד קלאסיק אינו מכונת הסרטים המושלמת, לטעמי המסך שלו קטן מדי בישביל להנות מסרטים לגמרי, אמנם המסך טוב מספיק בכדי שאפשר יהיה לראות סירטון / תוכנית קצרה או אפילו סרט קולנוע עליו אבל אם וידאו זה הקטע שלכם הייתי ממליץ לבדוק מסכים יותר גדולים, במיוחד לכיוון ה 3.5+.

איכות הנגינה טובה מאוד לטעמי, אל מול האייפוד דור חמישי ישנו שיפור ניכר במסך, ראשית הוא יותר בהיר ושנית הטווח הדינמי של הצבעים רחב יותר. במספר ביקורות שקראתי ברשת מספרים שהמסך דומה מאוד באיכותו למסך של דור 5.5, אבל מכיוון שאהאייפוד הישן שלי הוא דור 5 לא יכולתי להשוואת בעיין.
גם המנשק הוידאו השתנה מעט ובגרסה האחרונה לכשלוחצים על כפתור ה Action במקום שהאפשרויות סתם יופיעו על ההמסך הן פשוט מחליקות אל תוך המסך (מלמטה כמובן בכדי שלא להפריע לצפות).
אפשרות ה Fast forward שופרה והאייפוד מגיב הרבה יותר טוב לנסיונות הרצה מהירה קדימה כך שגם אפשרות זו נחמדה מאוד.

אחד החוסרים של האייפוד בתחום הוידאו (במיוחד לנו בארץ הקודש) הוא חוסר התמיכה של האייפוד בכתוביות, עד היום כאשר רצינו לראות סרט באייפוד עם כתוביות היה צורך להריץ את הסרט בתוכנה שתצרוב את הכתוביות על המסך באופן סופי.
לבעיה זו אין עדיין פיתרון אבל יכול להיות שיהיה בפיתרון ביניים, בגרסת האייפוד האחרונה אפל הוסיפה תמיכה ב Captions לסרטים אמנם בדרכ כשאומרים Captions הכוונה היא לכתוביות שמיועדות לכבדי שמיעה אבל אני מניח שתוכנות שונות יוכלו לעשות באפשרות הזו שימוש על מנת לעזור לשתול כתוביות שאפשר להסיר בקלות, אנחנו עדיין רחוקים מכתוביות מלאות אבל זהו צעד קטן בכיוון.

אודיו:
את השוואת האודיו ביצעתי כראגיל עם קבצים אשר קודדו מדיסקים מקוריים ל Apple Lossless.
את השירים שמעתי באוזניות Grado SR80 שלי גם באייפוד קלאסיק החדש וגם באייפוד דור חמישי שלי על מנת לתת מעבר לאיכות הצליל הכללית גם השוואה עם דגמי אייפוד קודמים יותר.

הסאונד באייפוד קלאסיק קצת יותר רחב, כך נראה לי, אמנם ההבדל הוא מינורי והרבה פעמים היה לי קשה מאוד להבדיל בין הצליל. באופן כללי הצליל באייפוד טוב מאוד, הבמה רחבה ועם אוזניות טובות גם הבאס מצויין.
כמו תמיד אומר גם הפעם שאם אתם שוקלים לקנות נגן ולהישאר עם האוזנית המקוריות שלו זה מעט מיותר כי בשידרוג לא יקר של אוזניות לאיכותיות יותר אתם יכולים להעלות את איכות הצליל בצורה רצינית מאוד.

למרות שבכמה ביקורות ברשת יצא לי לקרוא אנשים שטוענים שהווליום של האייפוד קלאסיק יותר נמוך מהאייפודים הקודמים אני לא שמתי לב להבדל משמעותי.

לסיכום, אם אתם מתקדמים מאייפוד ישן יותר או מחפשים נגן חדש אני חושב שלא תתאכזבו מהאייפוד קלאסיק.
חשוב לי להדגיש שאני אישית אוהב לשמוע מוסיקה מצורה נקיה, כלומר ללא EQ או מניפולציות על המוסיקה, אם אתם אוהבים לשחק אם ה EQ במוסיקה שלכם אז חשוב לדעת שלמרות שיש לאייפוד מספר לא מבוטל של EQ PRESETS (ועכשיו עם המנשק החדש גם תראו איך בדיוק המצב הזה נראה באקולייזר) עדיין אין אפשרות להגדיר את האקולייזר לבד, פיצר נוסף שיכול להיות מאוד נחמד זו האפשרות להגדיר לכל שיר מצב אקולייזר משלו מה שיכול להיות מגניב במיוחד אם יש שירים שאתם אוהבים עם הרבה באס ואחרים בצורה אחרת.

תמונות:
האייפוד מסוגל לסנכרן תמונות ולהציג אותם על המסך, אמנם ביחס לאייפון ולאייפוד טאצ' באייפוד קלאסיק אפשר רק לגלול בין התמונות ואין שום אפשרות לבצע זום או לסובב את התמונות.

לטובה יש לציין את השינוי במנשק הכללי, הרגע הלבן שעליו הוצגו התמונות בגרסאות הקודמות הוחלף לרקע כמעט שחור ובמקום 5 על 6 תמונות בגרסת האייפוד וידאו עכשיו נכנסים במסך רק 3 תמונות על 5 מה שמאפשר לראות את התמונות יותר טוב (שינוי לטובה לטעמי).

מתצוגת השקופיות אפל הורידה חלק מהמעברים (במיוחד היותר מיוחדים שביניהם כמו קוביה) והשאירה את השש הקלאסיים שקיימים גם האייפוד טאצ' ובאייפון.
קצת חבל לטעמי להוריד דברים שכבר היו אבל לטעמי זה לא כלכך משמעותי, התמונות עדיין נראות טוב מאוד ועדיין ניתן לסנכרן את התמונות כולל התמונות באיכות מלאה לאייפוד עצמו, כך שאפשר להוריד אותן מכל מחשב בגישה לדיסק של האייפוד.

לצלמים שבינייכם יש לי בשורה רעה, המתאם של אפל שאפשר להעביר תמונות מהמצלמה (חלק מהדגמים) ישירות לתוך האייפוד כבר לא עובד עם האייפוד קלאסיק וזו בעיה למי שנהנה להסתובב עם מצלמה ולגבות את התמונות לתוך האייפוד בכל מקום.
אני אישית כתבתי לאפל על הנושא ובאינטרנט ישנם קצת דיבורים בנושא - אני מקווה שזה עניין של עידכון תוכנה והכל יחזור לעבוד.

משחקים:
המשחקים שמגיעים עם האייפוד מזמן לא רלוונטיים ולא היו הרבה יותר מגימיק נחמד.
לכשאפל פתחה את האייפוד למשחקים והחלה למכור כאילו לאייפוד דור חמישי רבים קיוו שגם האייפוד יקבל עידכון במשחקים שלו וזה אכן קרה.

במקום המשחקים הישנים שהיו מגיעים עם האייפוד (שובר קירות, צנחנים, סוליטר, ובוחן מוסיקה) באייפוד קלאסיק ישנם 3 משחקים חדשים לגמרי והרבה יותר מגניבים, שובר הקירות הוחלף בוורטקס (שובר קירות מודרני שמתאים בצורה מצויינת למנשק הגלגלת של האייפוד), הסוליטר הוחלף בגרסה הרבה יותר מגניבה שלו, משחק הצנחנים נעלם ובמקום בוחן המוסיקה יש עכשיו משחק מוסיקה הרבה הרבה יותר מגניב, המשחק עובר על כל השירים שלכם וכמו שעשועון טלוויזה בוחן אותכם על אמנים, אלבומים, קטעי שירים וכל נתון אחר בסיפרית המוסיקה שלכם, שיפור מצויין במנשק חדש ומרענן.

שוב בשורה רעה, אם קניתם משחקים לאייפוד דור חמישי שלכם הם לא יעבדו על הקלאסיק.
אני אישית קניתי משחקים רק עכשיו לקלאסיק ושמחתי לגלות שהם עובדים מצויין גם האייפוד דור חמישי הישן. (הטטריס ממש ממכר).

רשימות כתובות / יומן / קבצי טקסט:
כמו בדגמים קודמים של האייפוד כך גם באייפוד קלאסיק ישנה אפשרות לסנכרן רשימת כתובות ויומן לאייפוד.
במקינטוש הסינכרון מתבצע מול תוכנת הכתובות והיומן שבנויות ב OSX ואילו בחלונות הסינכרון מתבצע אל מול Outlook, במידה ומותקן על המערכת או מול תוכנת הכתובות של חלונות (במידה ולא מותקנת תוכנת Outlook על המחשב אין אפשרות לסנכרן יומן).

כמו האייפודים הקודמים גם האייפוד קלאסיק מאפשר צפיה בקבצי טקסט פשוטים, למי שרוצה לעשות קצת יותר עם הקבצים האילו שווה לדעת שניתן ליצור בהם קישורים (בדומה ל HTML) לדפים אחרים ואפילו קישורים לשירים באייפוד מתוך קובץ הטקסט.

האפשרויות האילו הוצגו לראשונה כבר לפני כמה שנים ולא השתנה הרבה בפיצרים האילו והם נותרו בסיסיים למדי, נכון יהיה להניח שבגלל המנשק המוגבל של האייפוד, במיוחד לעומת האייפוד טאצ', לא נראה בעתיד עידכונים לאפשרויות המיני PDA האילו, אבל זוהי ללא ספק עוד דרך להוציא קצת יותר מהאייפוד שלכם.

סיכום:
אם אתם חדשים לשוק הנגנים ומחפשים נגן מוסיקה האייפוד מספק פיתרון מצויין, הקלאסיק כולל הרבה מקום בעיצוב מודרני ונוח.
כמו כל נגן חדש ישנן עוד כמה בעיות שאני מניח יבואו על פיתרונן בתור עידכוני תוכנה למכשיר שחלק מהם כבר יצאו ושיפרו את הביצועים של המכשיר. (גם לאייפוד דור חמישי היו כמה בעיות בהתחלה)

הסיבה היחידה שלא הייתי ממליץ על אייפוד היא אם יש לכם צורך ברדיו או אפשרויות הקלטה עכשיו (מכיוון שהאייפוד תומך באפשרויות אילו רק עם תוספים חיצוניים) או אם אתם בשום אופן לא מוכנים להתרגל לעבוד עם תוכנה על מנת לסנכרן.
אם יש לכם הרבה תוספים לאייפודים ישנים (כמו כבלים ומוצרים לניגון וידאו או מתאם לסינכרון תמונות ממצלמה דיגיטאלית) אז מומלץ לבדוק אם השידרוג לא יהרוס לכם את התאימות של התוסף לאייפוד.

אם יש לכם אייפוד דור ישן עם תמיכה בעיברית או שרוב השירים שלכם הינם בעיברית חשוב לזכור שנכון לכתיבת שורות אילו אין עדיין עברית לאייפוד קלאסיק ומכיוון ש iDigital עוד לא ממש פעילים אין כרגע אפשרות לדעת מה הסטטוס של העברית לאייפוד קלאסיק.

הטוב:
* ים מקום במחיר מצויין
* תוכנת סינכרון שמאפשרת לנהל את השירים בכל צורה שתרצו
* תמיכה מובנת בפודקסטים וב Audiobooks
* זמן נגינה ארוך במיוחד (40 שעות מוסיקה לדגם ה 160 גיגה)
* תמיכה בוידאו גם במכשיר וגם בנגינה חיצונית (באיכות יוצאת מהכלל - פרוגרסיב)
* ים תוספים לכל מה שתרצו
* קהילה מאוד גדולה ומאוד תומכת

הרע:
* תוכנת סינכרון היא חובה
* אין רדיו או אפשרות הקלטה מובנת
* נכון לעכשיו אין עדיין תמיכה בעיברית
* מבוסס דיסק קשיח ולכן יותר רגיש
* מסך יחסית קטן (2.5 אינשט כשהזון מגיע היום עם מסך 3.2 אינטש)
* חוסר תמיכה בפורמטים פופולארים אחרים (למשל אין תמיכה ב OGG או ב FLAC)

עידכונים:
נכון לכתיבת שורות אילו הגרסה העדכנית של האייפוד קלאסיק היא 1.0.2, גרסה זו משדרגת מאוד את מהירות התגובה של המנשק ושל ה cover flow אבל נראה כי זה בא על חשבון הסוללה.
אני מניח שעידכון נוסף יגיע בקרוב שיתקן גם את הבעיה הזו (לעניות דעתי המקצועית זה פשוט עניין של סידור התמונות של ה cover flow על הדיסק במיקום רציף).
גם האייפוד דור חמישי שלי לא היה חף מבעיות לכשהוא רק יצא.

עידכון נוסף (הבעיות נפתרו):
גרסת האייפוד קלאסיק נכון להיום היא 1.1.2 והיא עובדת בצורה טובה מאוד גם ב cover flow מבלי להשתמש בסוללה בצורה קיצונית.

[כל הזכויות לתמונות בביקורת הזו שמורות]

יום רביעי, ספטמבר 26, 2007

ביקורת נגן mp3 מיזוהו Pd 3050


מיזוהו (Mizuho Japan) הינה מותג חדש יחסית באזורינו. החברה מייצרת מגוון רחב של נגנים מוסיקה ווידאו. הנישה שה-3050 מתחרה עליה היא נישת האייפוד שאפל (דור שני), הקריאטיב זן סטון והסטון פלוס, וכמובן ההמון הרב של נגני ה"מדבקה" הסיניים/קוריאנים.

התרשמות ראשונית:
ניגשתי לקופסא של הנגן ופתחתי אותה, הוצאתי את הנגן, את הדיסקים והדפים המצורפים ואת האוזניות, ממ.. ומה זה? לרגע הייתי בטוח שמישהו הביא לי נגן משומש, בתוך האריזה מצאתי נרתיק עור של Shure , כן כן נרתיק עור של Shure עם אוזניות Shure מקוריות בפנים, אני לא יודע מה איתכם אבל אני לא מכיר אף נגן (ובטח לא במחיר כזה) שמגיע עם אוזניות כאילו בתוך האריזה! (עוד על האוזניות בהמשך).
במבט ראשון הנגן נראה חמוד, הוא קטן אך לא קטן מספיק, קל במידה שמרגישה זולה והמסך הציבעוני שלו (בגודל 1.3 אינטש) ברור למדי אך הכפתורים הפלסטיים נראים זולים.
הוא עשוי פלסטיק ונראה עמיד למדי, הממשק שלו פשוט אך איאפשר לקרוא לו אינטואטיבי או טבעי. הוא מראה את רשימת הקבצים במכשיר ובזמן נגינה גם את נתוני ה ID3 אך עם המון פרטים נוספים ולא רלוונטיים לטעמי (כמו רמת הקידוד של השיר למשל) והמידע המתגלגל, כמו שם השיר והאמן, לא זז בצורה חלקה וזה מרגיש שובֿ, זול.. תאמת המכשיר באמת זול.

נתונים יבשים:

* נפח 2 ג'יגה
* אפשרות הרחבה עם כרטיס SD/MMC.
* ניגון mp3 / wma
* הצגת קבצי תמונה jpeg.
* ניגון סרטי SMV
* סוללה פנימית מנגנת עד 5 שעות (לפי הצהרת היצרן)
* רדיו FM פנימי
* הקלטה ממיקרופון פנימי

מה באריזה:
* הנגן עצמו (כמובן)
* כבל USB למיני USB (לטעינה וסינכרון הנגן)
* אוזניות Shure ( עוד עליהן בהמשך)
* רצועה לתליית הנגן על הצוואר
* הוראות הפעלה ודיסק עם דריברים לחלונות 98 ותוכנה להמרת סרטים לפורמט

סינכרון שירים:
סינכרון פשוט ביותר, גוררים את השירים פנימה דרך המחשב שלי, הנגן תומך גם במבנה של תיקיות בתוכו ככה שתוכלו לסדר את השירים בצורה הנוחה לכם, את השירים תבחרו לפי שם הקובץ אך בזמן הנגינה יוצגו נתוני ה ID3 של השיר.
עם WINAMP כמו עם WMP אפשר לסנכרן את השירים בקלות.

המכשיר מציג תאגיות ושמות קבצים בעברית רק שהוא עושה את זה הפוך. לא הייתי מצפה מנגן בתחום המחירים הזה להרבה יותר מזה רק היה נחמד אם היצרן היה הולך עם התמיכה עד הסוף.

הממשק:
הממשק של הנגן כולל כפתור Play במרכז המכשיר, כפתורי עוצמת שמע (Volume), מעל ומתחת ל-Play וכפתורי שליטה כללים מימין ומשמאל. כפתור Menu, אשר נמצא מתחת לכפתורים המרכזיים, מאפשר לגשת לתפריט הראשי (לחיצה ארוכה) או לתפריט הרלוונטי למיקום שלכם (בלחיצה קצרה).
עוד כולל הנגן כפתור Lock (מה שבנגנים אחרים נקרא גם HOLD) שמונע לחיצה לא מכוונת על המקשים כשהוא נמצא בכיס או בתיק וכפתור Rec בצד השני של המכשיר. כפתור ה-Rec כולל גם פעולת A-B, למי שלא מכיר, פעולה זו מאפשרת להקליט קטע קצר משיר ולחזור עליו, ברדיו עצמו אפשר כמובן להקליט את הרדיו.

בין אפשרויות התפריטים תמצאו את המוסיקה, וידאו, תמונות, טייפ מנהלים (הנגן מצוייד במיקרופון פנימי להקלטת תזכורות), רדיו, מחיקה (אפשר למחוק קבצים ישירות מהנגן, אפשרות מצויינת במיוחד אם אתם מקליטים הרבה מהרדיו או עם הרשמקול הפנימי) ,ספרים (הנגן מסוגל להציג קבצי טקסט) והגדרות.

הכפתורים לא נוחים לטעמי, כפתור ה-Menu קטן מדי וכשעוברים בין קבצים (כדי לבחור לנגן שיר/וידאו/להראות תמונה) יש צורך לדפדף ימינה שמאלה בעוד שעל המסך הקבצים מופיעים מלמעלה למטה, לא הכי אינטואיטיבי.

עיצוב:
כמו שכתבתי בהתרשמות הראשונית, הנגן לא מרשים מבחינה חיצונית, הוא קצת גדול ומגושם לטעמי (במיוחד שמנסים לשווק אותו בתור תכשיט), היו יכולים לעשות אותו הרבה יותר קטן, הוא אמנם נכנס בקלות לכל כיס ואני מניח שהייתי שומר אותו בכיס ולא תולה אותו על הצוואר.
הכיסוי פלסטיק שלו מבריק ותופס הרבה סימני אצבעות מה שגרם לי לנגב אותו כל הזמן - העניין הוא שזה לא האייפון שאחרי ניגוב הוא נראה סקסי, מצד שני הוא גם עולה הרבה פחות ככה שאי אפשר ממש לצפות את זה ממנו.

תוכנת ההמרה המצורפת (לסרטי וידאו):
כל הכבוד לחברה שהחליטה לצרף תוכנת המרה. עם מגוון הפורמטים שיש היום חשוב שיהיה לצרכנים אפשרות פשוטה להמיר וידאו, אמנם אני לא ממש רואה צורך או סיבה לצפות בוידאו במסך בגודל 1.3 אינטש, אבל אני אולי מדור אחר.
ממשק התוכנה נראה רע ואין ספק שהדגש היה רק על הפונקציונאליות ותו לא.

הקלטה:
ההקלטה אפשרית בפורמט WAV בלבד והאיכות לא רעה בכלל גם מהמיקרופון הפנימי וגם מהרדיו, אפשר להקליט בשלוש איכויות שונות חבל רק שההקלטה הינה בפורמט WAV בלבד שכידוע לוקח הרבה מקום, אבל בהתחשב בכך שאפשר להקליט באיכות של 32-128 זה נותן אפשרות מסויימת לשלוט בגודל הקובץ המתקבל.

את הקטעים שהקלטתי, גם מהרדיו וגם במיקרופון הפנימי עצמו, לא ניתן לנגן מתפריט הניגון עצמו, צריך לעבור לאזור ההקלטה בנגן על מנת לראות את הקבצים ולנגן אותם, שוב, לא הכי אינטואיטיבי.

רדיו:
הרדיו עובד לא רע, כמובן תלוי באיכות הקליטה באזור שבו אתם נמצאים. ישנה אפשרות לשמור 6 תחנות נבחרות שזה נחמד והממשק של הרדיו מאוד אינטואיטיבי.
אהבתי מאוד את הפשטות שבה אפשר להקליט משהו מהרדיו, פשוט לחיצת כפתור יחידה והמיזוהו מתחיל להקליט - פשוט וקל.

וידאו:
אני לא יודע אם יש מה לומר על וידאו במסך 1.3 אינטש - אני לא חושב שזה יותר מלומר ֿ'יש בנגן וידאו'.. אז זהו - אמרתי. אני מניח שבדור הקליפים והאנימציות בסלולרי, אז זו אלטרנטיבה נחמדה, אבל לבטח לא משהו בשביל לצפות בו סרטים או משהו כזה.

אוזניות:
אם עד עכשיו הנגן ניצל את מעמדו כנגן זול בישביל לקבל פרספקטיבה נכונה על הצדדים השונים בו עכשיו הוא ממש לא צריך את זה.
אני מניח שאת Shure אין ממש צורך להציג ולמי שלא יודע בתחום האוזניות Shure תופסת מקום מכובד, במיוחד בתחום האוזניות inear ובתחום אוזניות המוניטור שמשמשות לאמנים מקצועיים.
האוזניות מגיעות עם שק עור קטן אבל ללא מבחר המתאמים שבדר"כ מגיעים עם כל זוג אוזניות Shure.

האוזניות אינן מגיעות עם הנגן הזה מן המפעל, ככה שבחו"ל לא תקבלו את הצ'ופר הזה, היבואן בארץ החליט לצ'פר את הקהל בארץ והמתנה הזו בהחלט מבורכת.
אמנם האוזניות הם לא מהדגמים היקרים של החברה, אבל רק כדי לסבר לכם את האוזן המחיר של הדגם המצורף (E2G) עומד על משהו בסביבות 80$- 100$ בארה"ב ככה שטמונה בנגן הזה מתנה לא מבוטלת.

האוזניות בעלות דריבר גדול וזה מעט מציק אבל מתקבל על הדעת בטווח הזה של האוזניות, הדגם שאני קבלתי הגיע עם המתאמים הקטנים ביותר וחשוב לדעת עם אוזניות inear שאם לא הצלחתם להגיע לאטימה מוחלטת האוזניות לא יצליחו לעשות את זה עבודה כמו צריך, מכיוון שיש לי בבית עוד אוזניות inear פשוט לקחתי מתאם מזוג אוזניות אחר. בכל מקרה, להזמין סט spare של מתאמים זה לא סיפור יקר.

איכות סאונד:
את בדיקת איכות הסאונד ביצעתי גם עם האוזניות המצורפות וגם עם ה Grado 80 שלי, מכיוון שאישית הרבה יותר נוח לי עם אוזניות גדולות וגם מכיוון שעם האוזניות האילו אני בוחן את כל הנגנים הניידים שאני שומע וזאת ע"מ לקבל תמונה כמה שאפשר מדוייקת לגבי איכות הסאונד של הנגן עצמו (אני מניח שרבים מכם אוהבים זוג אוזניות מסויים ושומעים איתו לא משנה מאיזה מקור נייד).

איכות הנגינה של הנייד לא רעה, למרות שלטעמי היה הבס היה קצת עמום וצליל מעט חד מימדי אין ספק שנגן לא ממש עומד בתחרות מול Creative, iPod ו iAudio אבל אני מניח שזו לא היתה הכוונה מראש. כמובן שאוזניות טובות (כמו במקרה הזה) מצליחות להוציא צליל טוב גם ככה ואני מניח שאם אתם שומעים את הנגן שלכם עם האוזניות שהגיעו איתו באריזה, עם הנגן הזה זה ישמע יותר טוב. אולי המסקנה המתבקשת היא שבתקציב לנגן הבא כדאי להשאיר קצת כסף גם לאוזניות.

לסיכום:
אז מה קיבלנו כאן?
ראשית יש לנו נגן לא יקר, עם רשימת פיצ'רים מלאה למדי הכולל ניגון מוסיקה, תמונות וגם וידאו (מי בדיוק רוצה וידאו ב 1.3 אינטש שירים את היד?!), רדיו FM וטייפ מנהלים.
אמנם כל הפיצ'רים האילו עשויים בדיוק לרמת המחיר של הנגן, הפינות לא חלקות, הממשק לא גאוני, אני לא נפלתי מהכיסא.. אבל את המתנה המצורפת, בדמות אוזניות Shure, אהבתי מאוד ואם אתם אנשים של אוזניות inear או סתם בא לכם לנסות אז למה לא לקנות לילד שנכנס עכשיו לכיתה א', נגן ב- 250 ש"ח ואת האוזניות תשאירו אצלכם - הרי גם ככה לילד עדיף אוזניות גדולות חיצונייות כי עם אוזניות כאילו אפשר להרוס את האוזנים בקלות. גם אם אתם סתם רוצים לקנות הנגן מוסיקה זול ולא מתחכם זו יכולה להיות אפשרות לא רעה בכלל.

הטוב:
* אפשרויות הרחבה באמצעות כרטיס SD.
* חיבור הנגן למחשב נעשה על ידי כבל USB ל מיני USB מה שמאפשר להשתמש בכל כבל כזה
* מחיר סופר אטרקטיבי
* הקלטה סופר פשוטה מהרדיו
* אוזניות Shure כלולות בנגן

הרע:
* יש צורך בכבל USB למיני USB על מנת לטעון ולהעביר שירים (חבל שלא שמו בו את החיבור USB - בדומה ל Sansa Express)
* הנגן זול (ולכן יש הרבה פינות שלא סגורות עד הסוף)

מחיר:
250 ש"ח לגרסת 2 ג'יגה (כולל אוזניות E2G Shure)

הסקירה בוצעה באדיבות היבואן M.G.I.T.

הכתבה התפרסמה לראשונה ב HomeTheater

(כל הזכויות לתמונות שמורות)

יום שני, אוגוסט 20, 2007

Sansa Express - ביקורת

שוק נגני האודיו הניידים עובר בשנים האחרונות תהפוכה, הנגנים הופכים לבעלי נפח פיזי גדול יותר, המסכים הולכים וגדלים ואפילו ניתן למצוא יכולות תקשורת אלחוטיות בחלק מהנגנים החדשים של היום. לזה ניתן להוסיף את מגמת מכשירי המולטימדיה המשולבים כמו הנוקיה N95 וה iPhone של חברת אפל. אבל אחרי כל המהומה הזו, חלקנו בסה"כ רוצים נגן מוסיקה קטן שיכול להכנס לכל כיס בלי לקרוע אותו. ה Sansa Express מתחרה בדיוק על הנישה הזו.

המותג Sansa (של חברת SanDisk) מוכר לכל אחד ונכון להיום הינו המותג הנימכר ביותר אחרי האייפוד של אפל.
חברת Sandisk ידועה כאחת מהחברות הראשונות בתחום כרטיסי זיכרון הפלאש והיום היא אחת הספקיות הגדולות בתחום מוצרי האחסון בטכנולוגית Flash Memory. מרכז החברה שוכן בקליפורניה והיא בעלת סניפים רבים ברחבי העולם, כולל בישראל.

ה Sansa Express הוא נגן קטן וקופקטי שמתמודד על נישת הנגנים הזעירים. מולו בקטגוריה ניצבים כמה תותחים ביניהם ה iPod Shuffle (דור שני), הקריאטיב Zen Stone & Stone Plus וכמובן שלל נגני המדבקה הסיניים / קוריאנים.

התרשמות ראשונית
במבט ראשון הנגן מרשים, הוא מעוצב יפה וקטן מספיק בשביל שנוכל פשוט לזרוק אותו בתיק או בכיס. בהשוואה ל iPod Shuffle דור שני או ל Creative Zen Stone, הוא יותר גדול במקצת. בחיבור למחשב עם מערכת הפעלה WinXp, הנגן זוהה מיידית והופיע תחת "המחשב שלי" (והזדהה כ Sansa Express). גרירה של קבצים לתיקיית ה Music בנגן היתה פשוטה ועם ניתוק הנגן מהמחשב בצורה מסודרת, השירים זוהו וניגנו בכיף.

התרשמות ראשונית טובה מאוד, הנגן עובד מהקופסה למרות שממשק המשתמש לא כל כך אינטואיטיבי, על זה עוד בהמשך.

נתונים יבשים:

  • נפח 2 גיגה (קיים דגם של 1 גיגה).
  • חיבור USB מובנה בנגן.
  • כרטיס הרחבה micro SD.
  • תמיכה בקבצי WAV, WMA, MP3.
  • סוללת ליטיום פולימר - מנגן 15 שעות לפי הגדרת היצרן.
  • הקלטה ממיקרופון פנימי.

הדגם שהתקבל לסקירה לא כלל מקלט רדיו FM, ייתכן והדגמים שישווקו בארץ כן יכללו מקלט כזה בדומה לדגמים האמריקאים.

מה באריזה:

  • נגן.
  • כבל USB קצר.
  • אוזניות.
  • שרשרת לתליית הנגן על הצוואר.
  • הוראות הפעלה ומסמכים שונים.

סינכרון שירים
כמו שכבר ציינתי בהתרשמות הראשונית שלי, העברת שירים דרך "המחשב שלי" בגרירה הינה פעולה פשוטה מאוד, עוד יאמר לזכותו של הנגן שבזמן ההפעלה שלו, הוא עובר על כל השירים ובונה בסיס נתונים מנתוני ה ID3 של קבצי המדיה, כך שלמרות שניתן לגרור פנימה ערימה של שירים מבולגנים, ה Sansa ימיין את השירים ויציג אותם ממוינים לפי אמנים / אלבומים וכו'. על מנת שהאפשרות הזו תעבוד השירים חייבים לכלול בתוכם את נתוני האלבום / אמן / וכו' בתוך טגי ה ID3 בשיר.

נקודה קצת טיפשית בבניית בסיס הנתונים היא העובדה שבכל הפעלה הנגן מבצע את פעולת המיון - אמנם זה לא לוקח כל כך הרבה זמן, אבל למה לא לעשות את זה רק אחרי ניתוק ממחשב? הרי שירים לא יכנסו לנגן בלי מחשב... הבעיה מתחילה כשאין לכם תגיות או יותר גרוע - תגיות מבולגנות, אם תרצו לסדר את השירים בצורה פשוטה לפי תיקיות, ה Sansa בכל זאת יקרא את התגיות ויהיה קשה למצוא את השירים שאתם מחפשים.

סינכרון עם WinAmp לא עבד יפה אבל עם Windows Media Player הסינכרון עבד מצויין (ואם כבר תוכנת סינכרון אני ממליץ לשדרג את Windows Media Player לגרסה 11 המצויינת).


ממשק
ממשק הנגן הינו קצת בעייתי, מצד אחד המסך קטן ככה שקצת קשה לדפדף בין השירים השונים ולבחור שיר (בכל זמן נתון רק שלוש שורות נכנסות לתוך המסך). הבעיה הנוספת מבחינתי היא חוסר ההגיון של ממשק המשתמש (דוגמאות בהמשך).
בחלק העליון של הנגן ניתן למצוא את כפתור ההפעלה (שגם מחזיר אותנו לתפריט העליון).

בחלק המרכזי, מימין למסך ישנם ארבעה כפתורים כיווניים עם כפתור בחירה אמצעי, המשמשים למספר פונקציות בהתאם למיקום הנוכחי שלכם בממשק. אם אתם בדיוק שומעים שיר, הכפתור העליון ישמש כ Pause / Play והכפתורים מימין ומשמאל יעבירו את הנגן לשיר הבא / הקודם. הכפתור התחתון יביא אותכם לתת תפריט שבו אפשר לעשות מספר דברים נוספים, כמו הגדרות נגינה (רנדומלי / חזרה על שיר / אקולייזר) ורשימות השמעה דינמיות (on the go). יכול להיות שהנגן שקיבלתי לבדיקה היה תקול, אבל בכל פעם שבתפריט נבחרה האופציה Back To Music List ובחרתי קדימה, המכשיר פשוט כבה והפסיק לנגן - חשוב להדגיש שזה לא קרה תמיד אלה רק במיקרים מסויימים - יכול להיות שיש עוד קצת באגים ו Sandisk יתקנו את זה בעידכון קושחה לנגן.

כמה דברים ממש לא נוחים לטעמי, אם למשל רציתי לנגן את כל השירים של אמן מסויים, דיפדפתי לתוך האמן הזה ורציתי ללחוץ על Play... אההה... אבל הכפתור של Play משמש בזמן דיפדוף לעלות למעלה (זה לא הגיוני בעליל). דוגמה נוספת, אם בזמן ששמעתי שיר בחרתי באפשרויות תפריט נוספות (על ידי לחיצה על הכפתור "למטה") והחלטתי שאני רוצה לשוב לשיר, יש צורך לחוץ על אחורה תחת ההגדרה Back To Music List, אולי זה אני אבל אני לא מבין את ההיגיון הזה.

בתחתית הנגן תמצאו את כפתורי הווליום - פשוט וקל.

עיצוב
הנגן מעוצב יפה מאוד לטעמי, המסך אמנם קטן, אבל ברור למדי וניתן לקרוא אותו בקלות. החלק העליון של הנגן מכוסה במשטח פלסטיק מבריק שנראה טוב מאוד, אבל כמו כל משטח מבריק - מקבל סימני אצבעות בקלות, מה שגורם לי לנקות אותו כל רגע.

על מנת להתנייד עם הנגן בקלות, מצורף כבל תלייה לצוואר - אני לא הייתי שם את הכבל הזה על הצוואר מכיוון שהוא נראה כמו כבל האוזניות - זול, שחור והנגן לא עומד עליו כמו שצריך בכלל... לא מבין למה לא לשים פשוט קליפס מובנה כמו ב iPod Shuffle - הכי קל והכי טוב.


אוזניות

האוזניות שמגיעות עם הנגן נראות לא משהו - החוט שלהן מאוד דק ונראות זולות למדי, אבל בשמיעה ראשונית הן נשמעות די טוב ביחס למחירן כמובן. השוואתי אותן לאוזניות שמגיעות עם האייפוד ואני חייב להודות שהצליל שלהן היה הרבה יותר עשיר, טראבל הרבה יותר מלא, כמו גם הבאס. במחיר של הנגן האוזניות שמגיעות איתו הן באיכות מצויינת לטעמי.


איכות סאונד
על מנת לבדוק את איכות הסאונד שמעתי שירים שקודדו ל mp3 ב 192kbps, פורמט ה Lossless שהנגן תומך בו הוא רק WAV ובפורמט הזה אפשר להכניס לגרסת ה 2GB כ 3-4 אלבומים ולכן אני לא מוצא את הנגן הזה כנגן שמיועד למי שרוצה לשמוע מוסיקה ב Lossless. את בדיקת השמיעה ביצעתי עם אוזניות Grado SR80 ואיכות הנגן טובה מאוד לטעמי. הצלילים מאוד מפורטים ותוספת האקולייזר יכולה להיות משמעותית לאנשים מסויימים למרות שאני מצאתי את האפשרות Normal כטובה ביותר לטעמי. (אפשרויות האקולייזר בנגן כוללות: Pop ,Rock ,Jazz ,Classic ו Custom שבו אפשר לכוון לבד את חמשת ההגדרות).
בהשוואה ל iPod video, הצליל של ה Sansa היה קצת פחות מפורט והבמה קצת פחות רחבה, אבל בהתחשב במחיר של הנגן איכות הסאונד שלו גבוהה ביחס לנגנים אחרים (במיוחד אילו המכונים נגני מדבקה).


תמיכה בעברית
נכון להיום אין תמיכה בעברית לנגן והחברה עובדת על גרסת קושחה שתכלול תמיכה בעברית ורוסית.

סיכום
אם אתם מחפשים נגן mp3 קטן וזריז שישמש אותכם גם כדיסק נייד, ה Sansa הוא נגן מצויין במחיר זול. השילוב של אפשרויות הרחבה באמצעות כרטיס microSD היא מצויינת מכיוון שהיא מאפשרת להגדיל את נפח המכשיר בעוד 2 גיגה.
חבל לראות שבגרסה הישראלית, זו שאני קבלתי לבדיקה מהיבואן, חסר הרדיו וההקלטה מהרדיו (בגרסה האמריקאית של הנגן, הרדיו הוא חלק בלתי נפרד ממנו), אבל המחיר האטרקטיבי מפצה על זה.

יתרונות:

  • איכות שמע טובה ביחס למחיר.
  • הנגן מתחבר לכל חיבור USB כ Disk on Key.
  • אפשרויות הרחבה באמצעות כרטיס microSD.

חסרונות:

  • ממשק משתמש לא נוח כל כך.
  • סינכרון קצת בעייתי במידה ותגיות השירים שברשותכם לא מסודרות כמו שצריך.

מחירים מומלצים לצרכן:
280 ש"ח לגרסת 1GB.
360 ש"ח לגרסת 2GB.


הביקורת פורסמה לראשונה באתר hometheater.co.il